צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

באהבתנו גוף הפך מקום

במבט לאחור מבינה שעולם השליטה תמיד היה חלק ממני ועדיין אני נרגשת לגלות אותו בתוכי כל פעם מחדש, באופן פתאומי כמעט..
נראה כבר שהוא יהיה חלק ממני לנצח וכאילו היה שם תמיד
לפני 4 שנים. 21 בפברואר 2020 בשעה 20:38

כבר יומיים שהכל סוער בתוכי כמו לבה שמאיימת להתפרץ מהר געש, אני מתחילה להבין שאני לא מבינה שום דבר.

הידיעה שאף אחד כאן לא מכיר אותי מהחיים האמיתיים, מאפשר לי כרגע להקיא לכאן הכל.

 

אפילו אותה תחושה שעברה בי ורמזה שלילה לפני שהיינו שנינו יחד, הוא בילה עם אחרת וזה מה שסחט ממנו את כל שאריות הרומנטיקה שהייתי זקוקה להן כל כך ולא היה בו לתת לי...

קצת כמו אותה התחושה שהרגשתי לפני כמה חודשים וטילטלה אותי כל כך עד שהתברר לי שכל כך צדקתי.. בדיעבד..  שלא סתם הרגשתי ככה, שהוא באמת ניהל אז סוג של רומן ולא הצליח למצוא את הדרך לספר.

ולמרות שהייתי הכי מקבלת, הכי מבינה, הכי משחררת שיכולתי להיות (מבחינתי) גם זה עדיין לא עזר. התאווה הבלתי נגמרת שלו אינסופית בעיני ואני מתחילה להבין שלא אוכל לספק אותו לעולם.

ולמרות שבאמת חשבתי שאצלנו זה אחרת, שמשהו בנו חזק מהכל, אני כבר מתחילה להבין שהגבר שאני אוהבת לעולם לא יהיה מסופק לצידי. לעולם. 

 

אני יכולה להנות מלשבת יחד ולצפות בסרט אידיוטי מכורבלת בתוכו עם שוקו חם, לצחוק תוך כדי בישול, לנסוע לשום מקום ולהנות מהשירים והנוף שחולף דרכינו בדרך, לעוף לכל הכיוונים עם כל המחשבות והעיקר שנעשה את זה יחד, או עם עוד אנשים, חברים, משפחה, זה לא באמת משנה. 

וכן, נהנית לעוף לגבהי המיניות המתפרעת כשאנחנו במסיבות, כשאנחנו קורנים וחושניים ומיניים ומפלרטטים עם כל העולם ואישתו הסקסית, אבל אין בי שום צורך עז שכל מפגש כזה יוביל לזיון בשלישיה או רביעיה או סתם זיון.

 

אני לא *זקוקה* לשום תוספת חיצונית כדי להרגיש סקסית ולהנות מסקס משובח ואורגזמות מעיפות, אני יכולה וכל כך נהנית למצוץ את כולו, ללקק אותו בין ובתוך כל החורים, לעוף איתו יחד לכל הגבהים, זה בהחלט יכול להיות מופלא גם עם עוד בחורה אבל אני לא מוצאת בי שום צורך להתאמץ כדי להגיע לשם, אני זקוקה להרבה מעבר כדי למצוא את עצמי מתאמצת... 

 

הרבה מעבר זה משהו , מישהי, מישהו שהמהות שלהם מדלירץקה על ממש, שהאינטלקטואליות שלהם מטריפה בי ריגושים, שהסקסיות שנוטפת מהם היא שובבה בתמימותה או בנועזות שלה..

 

 

אבל סתם ככה, כל אחת שעוברת בסביבה שלי וקצת עפה עלי או עליו או עלינו.. מצטערת אבל לא. לא מרגישה שום צורך להגיע לשם.

 

אני זקוקה לאהבה, לריגוש שמגיע מהלב, מהמוח, ממישהו שיהווה עבורי השראה ולא רק אני עבורו..  ובטח שלא אחרי יום שבו הרגשתי כמו בובת המין שלו ושום דבר מלבד זה... 

 

איך אפשר אחרי יום כזה לחשוב שאולי מתחשק לי לצאת ולצרף איזו מישהי משועממת שבא לה להצטרף אלינו לבילוי ?? במקום לרצות לעטוף אותי, לרצות לחבק, ללטף, לומר לי את כל המילים שלא אמרת בסקס.

עייפה מלנסות להיות האשה שאתה מפנטז, זה מרגיש לי שכמה שאתה לא לוקח, אתה לא שבע אפפעם. 

וזה מרגיש כמו מועקה ענקית

כמו ריק ענק בתוך הלב שלי

כזה שמרוקן ממני את כל הכוחות

וגורם לי לשאול את עצמי מה לעזאזל משאיר אותך איתי אם אתה אף פעם אף פעם לא מרגיש מסופק. 

 

 

נשלטת חושבת{מתרשם לעומ} - מתסכל :(
לפני 4 שנים
מלח הארץ​(אחר) - נסי לדבר איתו . אם בא לך עליו עדיין
זה "יושב" על משהו .
כמו מים מלוחים , כמה שתשתה תהיה צמא
ונשמע שאת דווקא המים המתוקים .
לפני 4 שנים
Skyfall​(שולט) - פוסט כל כך רלוונטי. תודה
לפני 4 שנים
Skyfall​(שולט) - ובהצלחה
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י