אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתול מעורר

הגיע הזמן להתעורר. שוב. מיאו
לפני שנתיים. 17 באוקטובר 2022 בשעה 17:23

את מתאהבת מהר!... ?

חצי שאל, חצי קבע.

חשבתי ואחרי דקה ארוכה עניתי - 

זה הם מתאהבים בי.

כי זה הכי קל בעולם להיות האישה המושלמת שרוצים להתאהב בה, הפנטזיה של השולטת האלילה, האישה החזקה שתמיד ועל כולם בשליטה.

אבל ברגע שאני נותנת להם להכיר את האני הפנימי האמיתי, זה מתנגש להם בפנטזיה ומעביר אותם על דעתם.

כי את הפנימי שלי קשה להכיל.

אולי עד עכשיו בחרתי במודע בגברים קטנים וחלשים, שפינטזו שמישהי תיקח עליהם שליטה, שכיסו על החולשות בכל מיני צורות פינוקים. אותן מלכודות דבש שנמשכתי אליהן בסנוור רב.

 

ואולי התשובה הרבה יותר פשוטה

שלמעשה עוד לא יצא לי להכיר גבר אמיתי.

 

אכן אביר עם ג'יפ לבן, הופיע מאי שם.

חזות כה עוצמתית, עם עיניים חכמות וחיוך שמשחרר אותי מהחששות. גוף מעוטר לתפארת , שכה נעים למגע, וחיבוק פשוט עוטף, בחום ואהבה.

 

ברוגע ושלווה, נותן לי מקום לפריקה,

כי בלית ברירה אני באמצע של דרמה לא פשוטה.

 

ופה הוא פגש אותי בשיא השבירות והחולשה. לכאורה.

 

כי הרגשתי הכי גיבורה על כך שהסכמתי לקבל ממנו עזרה.

 

התחלנו ממקום אמיתי, של היותי אנושית, פגיעה והכי לא אלילה חזקה. אפילו דמעות אמיתיות יצא לו על ההתחלה לראות.

כל כך משחרר שהוא לא מסנוור כמו הקודמים, ויותר ויותר רוצה אותי להכיר.

 

ועל כן ל....  אני מודה. כי האופטימיות שבי זו מעלה אהובה 😉

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 17 באוקטובר 2022 בשעה 14:17

 

לפני שנתיים. 17 באוקטובר 2022 בשעה 3:51

לפני שנתיים. 16 באוקטובר 2022 בשעה 14:21

עולם התוכן הפנימי שלי די מצומצם.

פייסבוק, וואטסאפ ו... הכלוב.

באמת שלא מעניין אותי כתבות ואקטואליה, ועל המצב בארץ במילא שומעים מכל פינה.

נמצאת המון באתר ונהנית לקרוא בלוגים. מזהה כבר את רוב הכותבים הפעילים ומנסה לעיתים לנחש, למה בעצם הם מכוונים עם הבלוג שלהם והאם הם מודעים לאיך הם נתפסים/נקראים ע"י הקוראים.

מעל הכל עולה השאלה:

מתי הפכנו להיות עם כזה של טיפשים ועילגים?

שגיאות הכתיב הרבות, וואני לא מתכוונת לדיסלקציה או למישהו שהעברית היא שפה חדשה לו ("עולים חדשים" שכבר יותר מעשור בארץ).

תחביר בסיסי והטייה של עבר, הווה עתיד.

הבעה בסיסית של הנושא בפוסט (אז השמצתם ורצחתם אופי של מישהו - מה בעצם רציתם להביע בכך? שאתם יותר טובים וחכמים?..... חחח)

וכמובן הטאץ האישי (שגם אני חוטאת בו בקטנה) של נקודות, פסיקים ושאר סימנים לא ברורים, בשפע חסר רחמים...

איפה נעלם סף הכתיבה המינימלי לעברית תקינה? והאם אותם כותבים לא מבינים שלפעמים עדיף לשתוק ולפחות להראות חכמים מאשר לעשות צחוק מעצמם ברבים.

מדמה אותם לסוחרים שעומדים במרכז השוק, מעל דוכן של דגים מתים, ומהללים בקולי קולות את מרכולתם המסריחה, כאשר למעשה הכוונה היא לנפשם הרקובה.

אישית אם נתקלת בכותב/ת שכזה/ו, ממשיכה לעקוב רק בשביל להמשיך להזדעזע ולקנח בצחוק....

 

 

***לא נולדתי בישראל, אבל כן ההורים שלי הקפידו איתנו שנקרא כמה שיותר ספרים בעברית כשהיינו קטנים, ועל כך אני מודה.

לפני שנתיים. 16 באוקטובר 2022 בשעה 8:38

"משהו שיסובב ראשים"

זו הייתה התשובה שלו לשאלה מה ללבוש לדייט שלנו בפאב.

זה מה שנבחר😊

לפני שנתיים. 15 באוקטובר 2022 בשעה 6:11

שבת בבוקר, הרוב ישנים

אני וטופי מטיילות בין הבתים.

נוף אורבני, עם מדרכות ובניינים,

אבל איפה לעזזאל כאן מחרבנים?

היא מלאת אנרגיה ועוצמה

בדיוק כמו אבא שלה.

מובילה אותי בבטחה בדרכים מוכרות,

מראה לי איפה מתחבאות אותן גינות.

 

חוזרות הביתה, נכנסות בשקט, מתגנבת למיטה, מזיזה את השמיכה ומתחילה בירידה טובה.

שומעת גרגורי הנאה, מרימה את הראש ונתקלת בחיוך רחב.

"בוקר טוב אהוב שלי,

להמשיך בירידה או להכין קפה?"....

 

 

שבת בבוקר, כמה נפלא

לישון עד מאוחר, להתעורר מירידה ולהנות מקפה מהמכונה.

 

כן, כזאת אני. לפנק את האהוב שלי, זה בשגרה.

לפני שנתיים. 14 באוקטובר 2022 בשעה 16:08

פוקחת עיניים ומושיטה יד לשעון. השעה שש בבוקר. ישנתי 8 שעות!!!! וואווווו כנראה הייתי ממש מותשת.

 

יוצאת החוצה עם הקפה בשביל לעשן סיגרייה, חושך. רק קצה הגבעה שמולי מציץ מבין הערפילים הסמיכים שעוטפים את האגם-נהר שלמרגלותיי.

 

כמה קסום המקום הזה.

 

לוקחת נשימה של אויר צח מקפיא ריאות.

 

אתמול הנהג לקח אותנו לעיירה הסמוכה לקניות בסיסיות. עשינו סיבוב בשוק האוטנטי המקומי. נשים זקנות שמציעות את מרכולתן הדלה (רוב המסחר פה מבוסס על תוצרת עצמית) אך עשירה בטריות (אח.... הסלט שאכלנו בערב), גברים עבי בשר סוחבים שקים ענקיים, כלבים עזובים מסתובבים בין הדוכנים, ואני מסתובבת עם חיוך בינהם. מוקסמת, איך הזמן פה עצר מלכת. מושכת תשומת לב סקרנית של ניסיון להבין מהי השפה שהם שומעים.

מסתבר שלפני המלחמה (מלחמת העולם השניה) היו פה לא מעט יהודים. אבל הרוב ברחו/הושמדו.

 

היום מתוכננת לנו נסיעה לעיר במרחק של כשעה וחצי נסיעה. הסיבה של הנסיעה.

מתרגשת בטירוף.

 

בהצלחה לי.

 

לפני שנתיים. 14 באוקטובר 2022 בשעה 4:05

...I love you because…

..each time that we’re together something special happens between us and gives me one more reason Why i want to be with you…

לפני שנתיים. 13 באוקטובר 2022 בשעה 21:15

אוטוטו נפגש

מתרגשת יותר מאשר בפעם הראשונה

בוחרת בקפידה הלבשה תחתונה

לא שוכחת לענוד את השרשרת

שבגאווה עונדת לאחרונה ובה מתהדרת

אורזת תיק לסופש נפלא

כי באמת, שבוע זה כן נורא❣️

❤️❤️❤️

לפני שנתיים. 13 באוקטובר 2022 בשעה 15:43

שבוע עבר

נראה כל כך יותר

מרגיש כל כך פחות

הרי לפני שבוע בדיוק ישבנו על קפה ועוגה ביום של הטיסה שלי, לפני "שנפרד" ליותר משבוע 

ןהימים פה בארץ בלעדיו, עמוסים ריגשית  אבל שלווים נפשית. בזכותו. 

בתזמון מושלם הוא הופיע בחיי.

גבר גבר, בוגר ואמיתי.

סוף.סוף.

גם במרחק רב עדיין מצליח להקנות בי תחושה של בטחון.

 

יום רודף יום והגעגוע גדל.

❤️