החיים כנשלטת

חצי שנה לא היינו בקשר. 

אפילו לא שלום. אולי פעם ראיתי אותך באיזה רמזור בדרך הביתה. 

חצי שנה שבה לא החלפנו אף מילה. 

חצי שנה שבה אין לי את המספר שלך, מחקתי אותך מכל מקום בחיים שלי כדי שלא אתפתה לשלוח לך הודעה ולהתחיל את כל הקשר המייגע הזה בפעם ה-101. 

ואז היום, אחרי שנת צהריים ארוכה שהגיעה לי כי היה לי שבוע מאוד קשה, אני רואה הודעה ממך - ״ויתרת עליי?״ 

בהתחלה חשבתי שאני עדיין חולמת. 

את האמת, כן, ויתרתי עליך! 

בעצם, אני לא מבינה איך אפשר לוותר על משהו שהוא כלום בשבילי? שאין לו ערך עבורי? הרי העיקרון של לוותר זה שיכאב קצת, שיהיה קצת אכפת.

אבל לא אכפת לי! 

אז בהתחלה חשבתי מה לענות. 

ואז פשוט רשמתי לו ״כן״. 

הוא היה בשוק. לא ציפה שאגיב לו ככה. 

עברתי תהליך של שינוי בחודשים האחרונים, שינוי מחשבתי. 

הבנתי על עצמי דברים חשובים וגם למדתי מה טוב לי. 

הוא לא טוב לי, הוא לא אני. 

בגלל זה לא אכפת לי לוותר.