סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים כנשלטת

לפני 6 שנים. 17 בפברואר 2018 בשעה 8:47

 

פעם שנייה שלנו ביחד, סשן שני איתו.
כשאני נכנסת עם כיסוי עיניים לדירה שלו הוא מתקדם לעברי.
הוא מאחורי, אני שומעת את הנשימות שלו.
הוא מתקרב לאוזן שלי ולוחש לי: ״זוכרת את מילות הביטחון?״
אני עונה לו ״כן״.
הוא שואל אותי: ״מה הן?״
״אדום להפחתת העוצמה ושחור להפסקה מיידית״ אני עונה לו.
״יפה מאוד״ הוא משיב לי.
מוריד אותי לרצפה, אני על הברכיים.
הוא פותח את המכנסיים שלו.
מוציא את הזין שלו ודוחף לפה שלי.
הוא מוציא את הזין.
מתחיל לתת לי סטירות. הוא יודע שזה גבול בשבילי.
אחרי הסטירה העשירית אני אומרת לו ״אדום״.
הוא מסתכל עליי, לא מבין מה קורה.
הוא שואל אותי ״את רוצה ללכת?״.
את האמת שלא רציתי ללכת אבל אמרתי לו שכן.
קמתי, סידרתי את עצמי ואת הבגדים שלי.
הוא אומר לי ״המילה היא שחור לא אדום״, אני באה להגיד לו שאני יודעת אבל עוצרת את עצמי.
אני עומדת מולו, מתחילה לבכות ולצרוח עליו.
זה עושה לו את זה.
הוא בא להתקדם לעברי, לתת לי יד, להרגיע אותי.
אני צועקת עליו שיתרחק ממני ולוקחת כמה צעדים לאחור. נראה לי שהוא נבהל.
הוא עדיין מנסה להרגיע אותי, הוא גם מצליח.
הוא לאט לאט מתקרב אליי, מביא את היד שלו לעברי שאני אחזיק לו אותה. אני שמה את כף ידי בידו.
הוא מתקרב אליי ומנשק אותי במצח.
״את עדיין רוצה ללכת? אני אתבאס אם כן״ הוא אומר לי.
אני חושבת כמה רגעים, משאירה אותו קצת במתח..
ואז מחליטה להישאר, למרות שהוא ידע שאשאר


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י