החיים כנשלטת

התחברנו בלימודים. מהשיעור הראשון בערך.

יש בינינו כימיה. אנחנו מצחיקים אחד את השנייה.

הוא טיפש. ממש טיפש.

אני חכמה. חדה.

ניגוד מעניין שכזה.

יש בינינו מתח מיני מהדקה הראשונה שהוא ישב מאחורי והכרנו.

"בואי לסיגריה" הוא אומר לי כשאנחנו לומדים למבחן.

אני הולכת איתו.

היה יום שמשי בחוץ. ישבנו בשמש.

צחקנו. הוא תמיד מעלה בי חיוך מטומטם כזה.

אנחנו מדברים על בחורים ובחורות. הוא מספר לי על הבחורות שלו ואני על הבחורים שלי.

"אני לא מזיין אותך" הוא אומר לי.

אני מסתכלת עליו בשוק. לא מבינה מה הוא רוצה ממני.

"אנחנו חברים טובים. זה יהרוס את הקשר בינינו".

"לא שוכבים אני אומרת לו".

הוא מחבק אותי חיבוק דוב כזה.

אחרי זה אנחנו חוזרים "ללמוד". לא הצלחתי להתרכז כ"כ אחרי מה שהוא אמר לי. זה גרם לי לרצות לזיין אותו.

אז אני קצת מתחילה להתגרות בו.

אחרי 20 דקות אני מוצאת את עצמי יושבת עליו בשירותים של הלימודים. מזיינת אותו.

סותמת לו את הפה כדי שיהיה בשקט.

זיון חזק כזה.

אנחנו מסיימים ויוצאים מהשירותים. 

"קפה?" הוא שואל אותי.

"כן" אני עונה לו. 

"סיגריה?" הוא שואל. "כן" אני עונה לו.