לפני שנתיים. 11 באוקטובר 2022 בשעה 8:53
חצי שנה של מוזה חסומה וגם איתה המיניות.
אי אפשר בכוח וגם לא ברצון .
זה חזק יותר ממני ומפיל אותי למטה איתו אל האבדון, התחושות השליליות שברחתי מהן :
קברתי,
כיסיתי בחול
וקיבעתי באדמה רטובה.
הריקבון עלה וכנראה שזה לא היה מקום קבורה מספיק עמוק.
כל מה שאני נוכחת לגלות זה אחר שיחה עם אישה אמיצה וגבר אמין בלילה אחד מתוך לילות טרופי מחשבות וחוסר שינה .
שהתשובה לרוב היא שינוי גישה , אך למרות שכבר ניסיתי זאת פעמים רבות - כנראה יש פה הכרעה והכרזה ברורה :
# יש להתמודד אל מול סערת הרגש, להביט בעיניה מקרוב ולבחון, להיות שלמה ולקבל את התחושה אין רע בלהרגיש.
# בנוסף, לשחרר ולא לקפץ את ידי ולהכריז אתגר ספק מלחמה - ולא לקחת אל הלב את מי שלא ראוי להכנס לשם.
הגיע הזמן להוציא את מה שנקבר החוצה, לתת לו להסריח לזמן מה עד שהטבע יעשה את שלו.
