אבל אתה משמעותי בשבילי.
אתה שולח לי אני אוהב אותך. אני מתגעגע. תבואי רק לעוד יום.
אתה נוגע בי כל כך הרבה ואנחנו צוחקים ומתפרקים זה בתוך זה שכבר אני מצפה לידיים שלך סביבי , ללשון החמה בתוכי , לקול שלך :"הו פאק , אני לא אחזיק עוד הרבה"
להבנה המצחיקה שאני תמיד בשוק מחדש כמה אתה כל כך רגיש ונוגע , שנעים לי איתך , שכיף לי ואתה מעורר בי רצון בחיבוק. שאתה קצת הבית שלי ואני לא מצליחה לדמיין שפעם חשבתי שאם אצליח לחבק אותך זה רק כי אתה שיכור כי להיות איתך כשאתה פיכח זה כל כך מלחיץ , מפחיד ובלתי נסבל שלא אתפרק. לזה שכבר אז חשבתי איך אתה במיטה ומה הטעם שלך וכמה חבל שלמרות שאני מאוד רוצה אין לי מושג להתקרב למי ששונה ממני כל כך . חד , נוקב , פותח.
ואני בעצמי עגלגלה ותמיד נחמדה בעל כורחה והיום זה בכלל לא ככה , כשמלקקים ממך את הכל אתה כל כך רך ונעים , עדין וטעים ואני זאת שחדה וקמורה , מפושקת לקראתך צריכה את הרגע הקטן והמדויק הזה שהשפתיים שלך פשוקות ממלמלות :"אלוהים" . שאני אוהבת אותך זה כל כך מוזר ומפליא לומר זאת . אני כל כך נהנית מההבדל. הרי הכרת אותי כשהייתי נערה מטומטמת ובכל זאת אתה מבכר את קרבתי.
אפילו לזעם שלך אני מתגעגעת היום. כי הוא הופך אותך לאדם כנה . לאדם שלא מעגל פינות. הוא חלק מהטוב שבך בין מבחינים בזה או לא. לכל צדודית , חדה או רכה . לכל אנחה. לכל שיר חמוד שכתבת לי. אני כל כך אוהבת אותך ורוצה בטובתך. ליכולת שלי לחוות איתך אהבה מלאת תשוקה בלי כאב והשפלה . לשלמות של הרגע . לזה שאתה מקסים ומתוק בעיני ולא אכפת לי כמה קללות תמלמל. אתה יפה , יצור יפה ,אדם יפה ואולי בגלל זה אני לא מדברת הרבה. שלא תהוא עלינו עין הרע , מכשפה אפלה או גורל אדיש . שלא תעלם לי ותשאר בדיוק כמו שאתה ככה. האדם היפה ביותר שאני מכירה. כי אתה חשוב אז אני מסתירה , כי אתה יקר לי אז אני מגוננת על הלב שלך ושלי. כי אתה שלי בכל כך הרבה מובנים לא אנוכיים . לא מלוכלכים . כי אתה אדם נפלא.