בעיקרון, כשאני חושבת על עצמי, אני אחד הדברים הכי פחות סקסיים שיש. יכול להיות שאני נראית ככה לפעמים כשאני מתלבשת במיוחד לאיזו מסיבה אבל תאמינו לי- אני לא. זה לא משהו בנראות אלא בהתנהגות. אם יש דרך להרוס רגע כזה מלא בתשוקה אפשר בקלות לסמוך עליי שאשלוף בדיחה חסרת טקט בלי כוונה, אפול בצורה מאוד מביכה או אפגע בטעות בצד השני רק כי ניסיתי לעשות תנועה מצחיקה. אני מצטלמת נורא, אוצר המילים המעורר מינית שלי כולל בערך שני משפטים שעובדים ועליהם אני חוזרת ואני אפילו נוחרת לרוב כשאני צוחקת.
לעתים רחוקות מגיע אדם (מגדר לא רלוונטי) שכשהוא רק מדבר אליי, משהו שם זז. לפעמים אני בקושי מזהה את עצמי. אחרי כמה דקות של שיחה אני פתאום שמה לב שכל החלק התחתון של הגוף, מהאגן מטה, מבצע באופן לא מודע מן ריקוד כזה איטי ונעים. גלים, סיבובים, נענועים עדינים כאלה שבקושי שמים לב אליהם. הלחות שבין הרגליים עוזרת כמובן וכך התנועות חלקות יותר, זורמות יותר. כאילו אין קשר בין החלק העליון של הגוף לתחתון. אני חושדת שהחלק העליון של הגוף שכח שבבסיס, אני באתי ממחול. שנים של ריקודים בלהקות וחוגים, כולל גמישות יתר במפרקים שרק מגדילה את טווח התנועה ומוסיפה אלמנטים יצירתיים של פריקות כתפיים ומרפקים. לעומתו, החלק התחתון של הגוף, עליו שולט התחת, זוכר גם זוכר. סביר להניח ששם נמצא המוח שלי וזה מסביר את הגודל.
