מובילה אותך אל הנהר, ואתה יכול לשמוע את הסירות החולפות ואתה יכול לבלות את הלילה לעולם.
ואתה יודע שהיא משוגעת למחצה ואתה יודע שזו הסיבה להיות שם.
והיא מזינה אותך בתפוזים ומשקה אותך בתה ואלה מגיעים כל הדרך מסין.
ובדיוק כשאתה עומד לומר לה שאין לך אהבה לתת לה, מגיע הגל והיא מאפשרת לנהר לענות, שתמיד היית מאהבה.
ואתה רוצה לסוע איתה, ואתה רוצה לנסוע עיוור ואתה יודע שהיא תסמוך עליך, כי נגעת בגופה המושלם עם תודעתך.
וישו היה מלח כאשר הוא הלך על מים, והוא שהה זמן ממושך צופה ממגדל העץ הבודד שלו.
וכשהוא ידע בוודאות שרק גברים שטובעים יכלו לראות אותו, הוא אמר שכל הגברים יהיו מלחים עד שישוחררו על ידי הים.
אבל הוא עצמו היה שבור, עד לפני שהשמיים יפתחו, והוא נשכח, כמעט אנושי והוא שקע תחת חוכמתך כמו אבן.
ואתה רוצה לסוע איתו, ואתה רוצה לסוע איתו עיוור ואתה חושב שאתה יכול לסמוך עליו, כיוון שהוא נגע בגופך המושלם עם תודעתו.
עכשיו, סוזן לוקחת את ידך ומובילה אותך אל הנהר, היא לבושה בנוצות וסמרטוטים מצבא הישועה. והשמש נוזלת לה כמו דבש על הנמל והיא מצביעה ומראה לך היכן לחפש בין האשפה והפרחים ובאצות יש גיבורים ובבקרים יש ילדים, והם נוטים כלפי האהבה והם יטו כך לעולם.
ובזמן שסוזן אוחזת במראה אתה רוצה להתמסר ולסוע איתה ולסוע עיוור ואתה יודע שאתה יכול לסמוך עליה, שכן היא נגעה בגופך המושלם, עם מוחה.
תרגום t.s