פטיש לשמנות

אנשים מחפשים כל הזמן להרגיש ולא להרגיש. 

להרגיש שהם חיים ואז הם בתפקיד של אדון כלבה. 

יש אנשים שמחפשים לא להרגיש, לא להרגיש את עצמם, אז הם שותים, עוד בירה ועוד בירה עד שהם מאבדים את עצמם העיקר להרגיש אייך זה לא להרגיש את עצמך.

אני לא מעשנת ולא שותה ולא... ולא הרבה.

אני מרגישה את עצמי מרגישה גם כשקשה, מרגישה חזק את עצמי בלי לברוח מעצמי. וזה הכוח שלי שאני לא צריכה כלום בשביל להיות ולחיות.

אנשים לא מבינים משמעות הם מחפשים מחפשים מחפשים, הם אף פעם לא עוצרים ושומעים את עצמם.  אני מאמינה שאנחנו נצחיים לכן לא נופלת למערבולת הזו שבה נמצאים אנשים. 

לפעמים להיות לבד זאת מתנה שאני יכולה להקשיב לעצמי לפנים שבי, ולא לפחד.

יוצא לי הרבה להיכנס לבלוגים עם כותרת מפוצצת שאני סקרנית לקרוא מה יש שם בנבכי ליבה או ליבו, אולי אני כלבה מתחילה אזדהה עם הכתוב.

הפתעה 

בתוך הבלוג מילה במקרה הטוב 3 מילים

באמת זאת לא המטרה. 

מכירים את כל הערסיות האלה שאומרות חיים שלי, כל החיים שלי הסתכלתי עליהן ואמרתי לעצמי איזה מפגרות, מה חיים שלי, כפרה שלי, וכל הביטויים האלה. 

עד שפגשתי את עצמי עם שתי המילים האלה חיים שלי והבנתי מה זה להגיד חיים שלי  שהוא באמת הפך להיות חיים שלי. 

אז גם אני אומרת את זה היום. 

אני מרגישה לאחרונה שעברתי הרבה. אני מרגישה עכשיו שהילדים כבר גדלו קצת וכבר אין לי את הסטרסט הזה של ילדים קטנים, תחושת הקלה. 

האוכל היה לי ב 10 שנים האחרונות כולל השנה האחרונה הנחמה היחידה שלי. כי חוץ מלתת מעצמי כל היום, לא קבלתי כלום. האוכל שירת את המטרה הזו בעיקר שהוא זמין וטעים. 

עברתי תקופה לא פשוטה מבחינה ריגשית אך יצאתי גם מחוזקת . האנשים שהיו מסביבי כבר  לא יכולים לשבור אותי. 

אני והאוכל כבר לא כאלה חברים. אני מוצאת את עצמי אוכלת מעט ולא כי אני ממש בדיאטה. זה אומר שאני חזקה היום. 

האמונה שלי בדברים שאני רוצה היא חזקה אפילו ממני מההגיון שלי ממה שאנשים אחרים חושבים. 

כל השבוע הייתי בבית לבד, קצת יצאתי וראיתי חברה ואת אחותי ואת המשפחה, אבל ברוב הזמן הייתי בבית לבד. שזה דבר משכר מאוד הלבד הזה מוציא ממך את כל האני הפנימי שלך. ונותן לך להבין שאתה או את שווים והאושר לא תלוי בבן אדם או באוכל ובשום דבר אחר. רק בעצמך בלי שום גורמים נלווים. יש אנשים שיוצאים להתבודד ואני זכיתי לזה ככה בלי להתאמץ. 

אז מחכה לי דרך יפה. 

אני יודעת שאני טובה

שאני מלאה באהבה ובחמלה

שמי שיהיה מולי צריך כלי גדול כדי לקבל את כל הטוב הזה. 

היו לי נקיפות מצפון אפילו אייך אני מרגישה טוב בתוך השעמום הזה. 

מאחלת לי שאני ארזה השנה, וכל קילו יסמל עוד כאב שכבר לא קיים. 

צריך לדעת לוותר, אחרת את או אתה בעצם מוותרים על מה שאתם. הויתור הוא לא תמיד חולשה, הויתור הוא ידיעה שכבר הכל נעשה. 

בפן הדתי נקרא לזה השתדלות, ואת השאר השם מסדר. 

יש דברים בחיים שאני שמחה שלא ויתרתי עליהם, כי לא הכל היה סוף של כשלון, היו דברים שלמרות הקושי גיליתי שהיה שווה להתעקש, והייתה הצלחה. 

בחיים אני לא אוותר על אהבת אמת למשל. 

ולא על שמחת החיים שלי. 

אני גם לא אוותר על מי שאני אוהבת, כי זה נדיר למצוא מישהו כזה.

והכי חשוב שאני לא אוותר על עצמי. 

לא מספיק אכלתי סרטים על המשקל שלי,  ועוד העלתי לפחות 10 קילו במשך שנה . היום חשבתי כמה שווה באמת כל קילו כזה. כמה כאב, או דחייה, כמה חוסר אהבה שלי אל עצמי הוא מעיד. זו לא השמנה, זה פשוט חוסר אהבה עצמית. לכן לא הסכמתי לקבל את המושג שמנה. אתמול הייתי בלימוד על נושא ההתבוננות בקורס כזה שאני הולכת. והתחלתי להבין בדיוק למה הוא התכוון המדריך, התבוננתי על עצמי וראיתי את עצמי מבחוץ. ראיתי את הקשיים שלי ומה אני צריכה לעשות כדי לחזור למקום הזה של אהבת אמת, קודם לעצמי, ורק אז אולי אני אזכה באהבת אמת ממישהו אחר. 

אם לא הייתי מוסרית הייתי מזמינה אלי איזה 10 נשלטים עבדים שיבואו לעזור לי לנקות לי את הבית, כי עוזרת מסכנה לא תעמוד במה שיש לי לעשות כאן. כמובן שהייתי דואגת למזון טוב ולשתייה. למנוחה. איזה פנטזיה ....

אני הולכת להתעשר השנה, נמאס לי מחיים בינוניים, שולט אני לא אמצא כאן, אבל מתה על הבלוג הזה. בזמן הזה בטח אני מידי פעם אתכתב עם שולטים, להעביר את הזמן הפנוי או הריק שלי. 

בכוונתי להתעשר השנה יש לי את כל הכלים להצליח במטרה הזו. תגידו אתם רציניים מה זה השולטים האלו כאן זה אמיתי זה רציני זאת בדיחה. אני מתלוננת מלא אני יודעת. באמת השתגעתם, מה קורה בעולם הזה, להתמסר למה כאן??? בשניה אתם נשברים בשיחה. 

הגיל הזה שכבר סיימתי סמסטר שלם מהחיים שלי, שאני כבר לא צעירה עם חלומות.כשהייתי נשואה  ורק התחלנו, לעשות ילדים הייתי אז בסוף שנות ה 20 עדיין ילדה עם חלומות.

ההורים שלי הם לא אנשים שמתערבים ולא הורים שמכוונים בכלל חוץ מלגדל אותנו אוכל ומגורים לא הייתה שום התערבות בחיינו. ככה שלא היה מי שיכוון או שיפוצץ אשליות לגבי החיים, אז די רוב החיים של פעלתי מחלומות. היה לי חלום שאם הבעל שלי יצליח כלכלית זה ישפר את מצב רוחו ואז האהבה תפרח, ותהיה לנו משפחה מושלמת. עם השנים הבנתי שזה הרבה חלומות שלי וסיפורים יפים שאני מספרת לעצמי. ואז כשגיל 40 הגיע הכל התנפץ החלומות הסיפורים, והמציאות אמרה לי שלום לפרצוף הבנתי שאני חיה בערימה של שקרים. התחלתי לנקות את החלומות את השקרים, ואני שואלת אייך בגיל כזה שכבר מבינים את החיים, אנשים עדיין חיים בחלומות שקריים, אייך הם לא מבינים שהעשור הבא הוא גיל 50 ו 60, אייך הם ממשיכים את הדרך כאלו נשארו בני 20 נצחיים, אייך בדרך הזו שהם עוברים הם לא מחזקים חזק בדברים הטובים באנשים טובים שהם פוגשים בדרך. דווקא בגיל הזה שאפשר להתחיל מנקודה שפחות צריך לרוץ. שאפשר לעצור להתבונן, ולראות מולם דברים יקרים וחשובים. אנשים ממשיכים ולא מעריכים את הרגעים היקרים שלהם.  

הנקודה הזו בחיי היא נעימה לי, אני נהנת מדברים כל כך פשוטים, כמו שאני מיעוט והרוב כאן ילדים, ואני חייה את עולמם. בגלל שאני לבד איתם בבית אין שום דיעה שסותרת אותי, אין מי שיגיד לי דברים מכעיסים או פוגעים. בבוקר אני מכינה לכולנו תה וקפה, ועוגיות, זה מזכיר לי את הילדות של עצמי לפני כל הכאב ראש הזה של להיות מבוגר אחראי שצריך לרוץ לעבודה ולימודים, להתחתן להוליד, לגדל תינוקות. זה שלב שכבר עברתי אותו, עכשיו אני והילדים, הם כבר גדולים, אך עדיין לא מתבגרים זועמים.

אין שולט עכשיו, גם כל אלה שאני מדברת איתם הם שולטים בשקל, או שולטים שמחפשים זונה בהזמנה, אני רחוקה להיות שווה שקל, ורחוקה להיות זונה, אני אישה עם רגשות עם עבר, עם תובנות, ואני יודעת בדיוק מה טוב לי. 

אתמול הכרתי שולט שרק התכתבנו, כבר התחיל לתת לי הוראות, חשב שמצא כלבה ב 5 דקות. 

אני חייבת לציין שהכלוב הוא אתר נפלא לעומת אתרים אחרים, וקל להכיר ולשוחח כאן. יחד עם זאת מצחיק אותי אייך אחרי 5 שורות כתיבה יש שחושבים שאני כלבה שלהם. 

עדיין הילדים בבית ואין לי כוח לארגן, כאלו שכבר החופש הגדול הגיע. 

אני מתחילה להזיז את עצמי.