לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פטיש לשמנות

רציתי להבין מה זה פטיש לשמנות. מה זה עושה לכם כשאתם רואים אישה שמנה, זה לא מסתיר את האישיות שלה? את הנשמה שלה?. מסקרן אתכם בכלל לדעת מה מסתתר שם מאחורי ה 20 קילו עוד שעוטפים אותה. ולמה היא שמנה, מה היא מסתירה ?
הלכתי היום ברגל לדואר מביתי, הסתכלתי על אנשים בעיקר על נשים, איך הן לבושות, מסורקות, הסתכלתי גם על שמנות, הם לא היו שם רק עברו כהוויה, הליכה שקטה ונעלמת. מה גם אני כזאת ? . אני לא מכלילה קהילה, אבל זה מה שראיתי היום, ואם היא מאופרת, אז בכלל היא מוגזמת.
אני רוצה לשמוע ממכם אלה שיש להם פטיש לשמנות מה אתם חושבים, אולי אני רואה רק צד אחד.
לפני 6 שנים. 18 באפריל 2018 בשעה 15:57

כשכל השבוע את אמא במשרה מלאה, לא סתם אמא, אמא דאגנית משקענית, כזו שתשחק עם הילדים, וכל הזמן יקבלו זמן איכות, אמא שבבוקר תשים שירים ביוטיוב , למשל מתי כספי ותרים את הילדים תחבק ותרקוד, תכין להם לשתות לאכול , את התיק תרוץ לגן לבית ספר, אחר כך לעבודה. ואז יש יום בשבוע שהילדים לא כאן, ביום הזה אני גם לא עובדת, אני חוזרת להיות ילדה בת 20, רגעים שאפשר קצת לחזור לאחור, אפשר לא לעשות כלום לחלום בהקיץ, אפשר לנקות הבית, אבל למי יש כח, אז אני שוכבת לי במיטה בחדר שלי, וחוזרת להיות בת 20 חולמת על השולט המושלם, צופה בטלוזיה, בעיקר שלווה אמיתית. 

שולט יקר שלי אתה בא להיצטרף 

לפני 6 שנים. 18 באפריל 2018 בשעה 15:34

השולט הראשון שלי מי אתה ? איפה אתה? אני אחפש אותך עוד הרבה ? לפחות אני יודעת מה אתה צריך להיות, אתה צריך למצוא חן בעיני, להיות סבלני, להבין אותי, אני דעתנית לפעמים גם חוצפנית, לכן אתה תחנך אותי. תעריך אותי מספיק כי תקבל לך נשלטת איכותית, טובה, נאמנה, חכמה, אחת שאוהבת ללמוד, ולהכיר דברים חדשים. לפעמים יהיו לי פחדים, אתה תהיה חזק בשביל שנינו לסלק את הפחדים, הרי אני רוצה לחוות להיות נשלטת אני רוצה שיהיה לי אדון, האדון שלי יסמוך עלי ויאמין בהתמסרות שלי אליו ובכנות שלי. 

אתה לפעמים תתפשר על דברים בשבילי ותקבל בחזרה כפליים. 

שולט שלי איפה אתה ???

לפני 6 שנים. 27 במרץ 2018 בשעה 10:56

כשאני טוטאלית, אתה בתוכי כל היום, כשאני קמה בבוקר ויוצאת מעולם השינה, למציאות יש כמה שניות שאני נזכרת מי אני, מה אני , איפה אני?  הנשמה קצת מסתדרת בתוך הגוף ואז אתה נמצא בראש שלי, חושבת עלייך נכנסת לוואטס אפ אולי כתבת משהו. בבוקר אני מארגנת את הילדים, בזמן שאני מכינה את הכריכים לבית ספר, שומעת את אותם שירים ביוטיוב, וחושבת עלייך, בדרך לעבודה, אני מדברת איתך בלב, מספרת לך את כל מה שאני רוצה, חולמת, אני עובדת מתעסקת בעבודה ואתה שם, כל הזמן במחשבות, גם כשאני חוזרת אתה מלווה אותי, וגם כשאני מבשלת לילדים, אני מדמיינת שאני מבשלת בשבילך, ומנסה שיצא לי הכי טעים. אתה הופך להיות חלק ממני, יש שיגידו זה שיגעון, אובססיה.

זה לא קורה עם כל אחד, טוטאליות יכולה להיות רק עם אדם מיוחד, אחד שנגע לי בנשמה, שחשף אותי, יש לי את הזכות להכניס אותו לתוכי למחשבות שלי למילים שלי לאנרגיה  שלי לחלומות שלי, לעתיד שלי. להיות טוטאלית זה לאהוב עד הסוף בלי פחד להתאכזב, לנסות להיות להאמין לירצות. זה יפה, זה כייף, זה חלק ממה שאני. 

אני לא אתן את עצמי לאף אחד שאני לא ארגיש אליו ככה חזק, ולא אכפת לי כמה זמן זה יקח, אני לא אשקר לעצמי ולא אשקר לגוף שלי. מצידי שייקח לי שנים למצוא שוב את האדם הזה שאני ארגיש טוטאלית אליו, איפה הנאמנות לגוף שלנו לנשמה שלנו, האם לזייף זה פיתרון. 

 

לפני 6 שנים. 27 במרץ 2018 בשעה 9:59

רציתי אותו  כל כך הרבה, רציתי ורציתי, זה כואב מתסכל משגע מחרפן שורף.  זה רגש חי ובועט וקיים אחרי כל כך הרבה שנים שלא הרגשתי ככה, אתה הצלחת לפתוח את הרגש הזה את הכמיהה את הרצון. ולא איכפת לי מה התוצאות ושאתה לא שלי, אכפת לי  שאני כזאת שאני יכולה להיות טוטאלית, נאמנה, סבלנית, בלי גאווה.  עבר הרבה זמן, לצערי החיים קצרים וצריך להמשיך. עכשיו חזרתי לעצמי אני כאן חייה אוהבת כנה בלי מחסומים, בלי פחדים, תודה שנתת לי לצאת מהקופסה של עצמי ולא לפחוד, חבל שלא הייתה לך סבלנות בשבילי, יכולנו ללמוד הרבה אחד מהשנייה, כל כך בקשתי עוד היזדמנות, אני זאת אני ואין בעולם עוד אחת כמוני. ואני ועם כל מה שיש בי וכל הטוב והרצון שלי, לא האמנת, אולי לא האמנת לי למילים שלי, לפחדים שלי. כמה חבל... רציתי אותך, לא רציתי אף אחד כך, הפתעת אותי, את הרגש שלי, אחרי אכזבות דחיות כשלונות, מצאתי אותך ושוב לא הבנת אותי לא קראת אותי. הייתי בטוחה שזיהת אותי שאני בשבילך בדיוק מה שאתה צריך. את המסע הזה אתה קטעת, ואני אצטרך להמשיך ....

לפני 6 שנים. 27 בדצמבר 2017 בשעה 19:59

הוא אמר את מאלה שכמעט מגיעות למטרה. יש לך אומץ את כמעט שם. 

נכון, צודק כמעט אדון כמעט.

עכשיו אין לי כלום.

נשארתי ריקה. 

לפני 6 שנים. 27 בדצמבר 2017 בשעה 18:26

בדסמ זה עולם מקביל לעולם של היחסים בעולם הרגיל . אל תשכחי שאם את עוברת לעולם הבדסמ את תקומי בבוקר לעולם המציאות, כשאת קמה בבוקר את בדרך כלל תקומי לעולם הרגיל, לילדים לעבודה. את תזכרי מה קרה שם בעולם הקסום ההוא, את גם תרגישי נפשית ופיזית, תדאגי תמיד שכשאת חוזרת לעולם פה המציאותי הדברים יהיו יפים בעינייך, התחושה וההרגשה תעצים אותך, תרים אותך הכי גבוהה שאפשר.  

כי בבוקר הכל צף הכל מרגיש, זה כבר לא מה שהיה אתמול. את לבד עם עצמך, עם הרגשות, והתחושות לא משקרות אף פעם. 

 

לפני 6 שנים. 27 בדצמבר 2017 בשעה 18:11

הגעתי לכאן עם תחושה שאני רוצה להיות נשלטת.  משפטים שחוזרים כאן, תדעי מהו מקומך, או צריך להעמיד אותך במקום. אז למען ההבנה הייתי מוכנה לנסות הרבה, הרבה מעבר למה שאני מסוגלת. לאט לאט התחיל להתבהר הרצון בשליטה. זה לא המקום הפיזי שייחנך אותי דווקא זה המקום של הקשר האישי, של השליטה המנטאלית. שליטה מנטאלית היא הרבה יותר קסומה,   משליטה פיזית יותר מעונש פיזי.  

גיליתי  כמה ההתמסרות שלי היא מנטאלית, כמה חשוב לי למצוא את הנפש שמתאימה לי, כמה סבלנות יש לי. לא אוהבת להתפשר, אך כשאני מוצאת את מה שאני רוצה, תמיד זה קשה, תמיד יש מכשול, אני מתאמצת כל כך משכנעת, וכלום לא עוזר. כשאני בוחרת בך, זה רק אתה, אתה לא צריך להתאמץ בכלל, כי אתה תמיד תהיה במחשבות, אני לא אתפזר, גם כשיהיה משעמם לי ריגשית. 

אתה רוצה לחנך אותי, לבודד אותי, להפוך אותי לכלבה שפחה פרטית, לא הבנת אותי, שאני כבר שם שאני שלך. 

לא הבנת שזה מה שחיפשתי כל החיים להיות שייכת ל.. 

עדיין חושב שאני כמו הרבה בנות, אני לא, אני שונה, אני שונה מכולן. אני כבר שלך מהרגע הראשון. מתי תבין???. 

   

 

לפני 6 שנים. 16 בדצמבר 2017 בשעה 23:12

המסע התחיל לפני חודשיים ובא לי קצת לסכם.

יש נשלטות ותיקות או נשלטות חדשות שאפילו יזדהו עם מה שאכתוב.

שולטים יקרים מי אתם?נשואים שרוצים לחוות ומפחדים להספיד  להפסיד משפחה אישה ילדים בית, ועדיין רוצים אותך נשלטת יקרה, שתשלימי את הריק בחייהם, הם לעומת השולטים האחרים יהיו ״ נאמנים״ לך כי כבר בוגדים בבית באישה בילדים בעצמם. אך תדעי את מקומך את בסך הכל זונה פרטית שלהם, ויש שיקצינו ויגידו שאחרי סשן גם לא תשמעי מהם. ויש שולטים שחיים בשקר יפה עם עצמם, יכתבו בשנינות ישלחו תמונות במיטבם, יהיו זמינים קשובים, ברגע הפגישה תגלי שולטים שקרניים חסרי ביטחון, תתאכזבי  תנשמי תמשיכי הלאה. יש כאן גם שולטים שמחפשים זיון כן, הם למדו כמה משפטי שליטה, ואז ישאלו בביטחון מלא מתי את, כן את, באה למצוץ להם / זיון גרון.... . יש את השולטים המקצוענים. שיגידו את בובה על חוטים את חפץ... אוקיי יכול להיות. שולט יקר הכרנו לפני דקה אתה בטוח שאני כבר חפץ שלך, זמינים מאוד יגיעו אלייך תוך שעה- אינטואיציה שלי מסוכן. ויש את השולט הצעיר כשאת קצת גדולה ממנו בכמה עשורים, הוא צעיר בשיא אונו, לפעמים גם נראה מעולה, אולי יכול לשמש לך פנטזיה. את כן את הנשלטת רוצה להיות נשלטת, והוא חסר ניסיון רוצה בסך הכל לזיין אישה מבוגרת.  ויש את המתחזים שאומרים שהם בני  40 ואז שולחים תמונה של גבר בן 60. ויש כאלה שסתם מחפשים סקס.

לסיכום חברותי הנשלטות דיברתי כאן עם עשרות שולטים, תיזהרנה, לא להתלהב לחכות לחיות, בינתיים לעשות כושר, מה שאני ממליצה לעצמי, לא לוותר על החלום על הרצון להיות נשלטת של אדון ולא של.... באהבה ממני לכל הנשלטות 

לפני 6 שנים. 7 בדצמבר 2017 בשעה 18:17

אינטואיציה זה החוש השישי שלי, הרגש שהיא נותנת מגלה לי תמיד את האמת. הסכמתי להיכנס איתו לקשר למרות המצב שלו כרגע בחיים, הוא היה נוכח ומקסים בדיוק כמו שרציתי, חלמתי, ואז יש קטעים שהאינטואיציה אומרת לי יש בעיה, וזה לא שאני חרדתית או משהו כזה. 

אני יושבת בזמני החופשי וקוראת בלוגים, של נשלטות ורואה את אותן שאלות אותן מחשבות. 

למה אתה משקר אותי, לא עדיף לומר את האמת, מה חשבת שאין לי אינטואיציה, שאם אתה שולט אני לא אחשוב על מה קורה היום ואיפה אתה? 

כל כך אוהבת את החוש השישי הזה, הוא לפעמים מדכא אבל לפחות הוא כנה. 

יותר מהרבה אנשים שאני מכירה. 

יש לי כל כך הרבה מה ללמוד. 

האינטואיציה שלי תמיד שומרת עלי. 

ממשיכה במסע לא מתייאשת. 

לפני 6 שנים. 3 בדצמבר 2017 בשעה 12:59

הכרתי כאן שני גברים מאוד נחמדים אך הם נשואים, הראשון סיפר לי על כך מההתחלה, הייתי כל כך סקרנית לדעת מה קורה בעולם הבדסמ שהמשכתי לשוחח איתו, השני הציג עצמו כרווק, אחר כך סיפר שהוא נשוי בתהליכים. ככל שהימים עברו התחלתי להבין שיש בעייתיות עם הסטטוס הזה, עוד לפני שחשבתי להיפגש עימם או כל דבר אחר, הייתה בעייתיות בדברים כמו, יכולים לדבר רק בשעות מסוימות, לא רוצים לשלוח תמונה שלהם, כל כך הרבה דיסקרטיות. לבסוף הבנתי שאין בכלל טעם לפתח קשר שכזה, אם בשלב כל כך מוקדם הזמינות שלהם כל כך קשה דלה. לא משנה כמה שתהיה לו דמות מהממת, מהרגע שהוא בסטטוס נשוי הוא הופך להיות אשלייה לא באמת פרטנר. שלא נדבר על עניין מוסרי, פגיעה בתא משפחתי, שהמסגרת תמיד לפני הכל, שהוא לא ישקיע בך, חס וחלילה לפתח רגשות. אז לא , אני לא נכנסת לקשר עם גבר נשוי, תמיד ארצה להרגיש מקום ראשון, לא רוצה שאריות זמן של אישה אחרת.