פטיש לשמנות

מה רציתי בסך הכל להיות כלבה טובה שלך, שתחנך אותי, שתלמד אותי, כרגע אני כמו כלבת רחוב, עונה חופשי עצבנית לפעמים, חוצפנית, לא מאולפת. ואתה לא שמת לב שאם קצת תחנך בסבלנות ובאהבה תקבל כלבה טובה. כלבה כזו שהיא אוהבת שהיא צוחקת, שכל דבר שהיא תעשה בשבילך זה יהיה מכל הלב. לא רצית כלבת רחוב, רצית כלבה מאולפת שיודעת הכל, שהיא לא נחנקת, שהיא כבר עברה כאב ומבינה את הקסם של הכאב. שכבר חדרו אליה לכל החורים והם כבר פתוחים בשבילך, בקיצור אתה צריך כלבה מקצועית שאימנו אותה שהיו איתה לפחות כמה, שהתאכזרו אליה, שהיא איבדה כבר את נשמתה והיא תקבל הכל, כי כאב פיזי בכלל לא מרגיש לה. זאת הכלבה שמתאימה לך. אני כבר לא אהיה הכלבה שלך, כי אני עדיין כלבת רחוב.  

אומנם אין לי ניסיון מעשי, אך התחלתי להבין דבר או שניים כאן. דבר ראשון אין כזה דבר אין גבולות, יש כזה דבר לפרוץ גבולות, אין כזה דבר שמישהו יעשה למישהו משהו כי אין גבול, ברגע שהצד השני נפגע ולא משנה למה, זה כבר לא יחסי בדסמ. לכן תמיד יהיו גבולות. שולט טוב ישמח שיש לך גבולות ושהוא מספיק חכם וטוב ללמד אותך להשתחרר מהגבולות של עצמך, שוב לפי כללי הבדסמ. 

שולט חכם וטוב אם הוא לוקח נשלטת חסרת ניסיון הוא יבדוק איתה יחד את הגבולות והכי חשוב הוא יהיה מאוד סבלני, וזה לא אומר שהוא מאבד מכוח השולט שלו, בדיוק ההפך כך הנשלטת מפתחת אמון לומדת מהם הגבולות שלה, למשל: מה זה כאב, לאהוב כאב, ורק אחרי שהנשלטת מקבלת אוהבת ולומדת את היכולות שלה אפשר בכלל לקרוא לה כלבה, אישה שהיא חסרת ניסיון ועוברת סוג של סשן בלי שתדע בלי שתבין, זאת סתם אישה שעוברת חווית בדסמ. אין לכך שום משמעות. הרי אפילו סקס ראשון נגיד הוא מרגש אבל לא כזה להיט מבחינה טכנית מבחינת האמון האינטימיות בין השניים. אל תבלבלי בין שליטה מנטאלית שגורמת לך לירצות לעשות דברים, צריך להפריד בין הטוטאליות המנטאלית למה שבאמת מבחינה פיזית ונפשית את מסוגלת לעשות, או רוצה לעשות, אני שמחה שלקחתי את הזמן וככל שאני חושבת על כך שאולי היו מקומות שהייתי חלשה, בסופו של דבר לא ויתרתי על העקרונות שלי, תמיד אני אשאר חזקה. ותמיד הדיעה האמיתית שלי תצא החוצה. בחיים עצמם אני לא כנועה ותמיד אני אלחם במי שצריך ולמען אחרים. אז החלק הזה שבי תמיד יתעורר כשצריך ויגן עלי.

נשלטות לא הכל ולא בכל מחיר, רק מה שטוב לכן, מסגרת בדסמ לא אומרת שתמכרי את נשמתך. 

אם האדון שאני רוצה היה בא אלי עכשיו, בלי להודיע, לפני שהיה אומר שלום, בטח היה מחטיף לי סטירה מצלצלת כזו שתשאיר אותי בהלם ואני לא אבין למה? אחרי שבת הבית נראה כאלו היה גנב ומחבל והפציצו את הבית. זה לא שאין לי מכונת כביסה, זה לא שאין מדיח כלים הכי טוב שיש, וזה לא שחסר משהו בכלל, זה לא שהבית קטן מידי, 5 חדרים. זאת אני, פשוט עושה הכל לאט ולא בעקביות. אם המדיח סיים אני לא תמיד מפנה אותו ואז מצטברים כלים, וכבר אין מקום לכלום, והילדים בכלל חוגגים מותר הכל. 

את הבן הגדול אני מרדימה לפעמים ב 22:00 , בדרך כלל נרדמת איתו. בקיצור בלאגן, והאדון אם היה רואה את זה ככה בהפתעה, היה מתעצבן מאוד, לא חושבת שהיה עונש מתאים חוץ מזה שיעלם מחיי. עד שהכל יהיה במקום ובזמן. היום שקמתי בבוקר הבנתי כמה דברים על עצמי. קשה לקבל ביקורת על הרגלים של שנים, ועדיין לא נשקלתי אפילו. לפני כמה רגעים פגשתי אבא של ילד מהגן של הילדה, הוא התחיל לצחוק עלי, ואמר ״ אני רואה עשית דיאטה בחגים״ ופשוט הלך, אפילו הוא התייאש ממני, כן אלופה במילים פחות במעשים. היום דיאטה באמת, ואני מתחילה לנקות את הבית, בלי חלומות, בלי להפסיק באמצע ולחלום.  אייך אני אזמן אדון לחיי שכלום לא מסודר אצלי. אם ברגע אמת כמו עכשיו אני פוחדת שיגיע, אז לא יכול להיות שאני באמת מייחלת לו, מתחילה קודם שינוי בעצמי, אולי זה מה שיביא את האדון. 

לפעמים כשהייתי יותר צעירה הייתי חושבת, אולי אם הייתי עם יופי רגיל שיער שחור עיניים חומות, וחיוך תמים, ככה ירצו אותי יותר, או שחשבתי אולי אני אשתנה אגיד את הדברים שכולם רוצים שאני אגיד, ולא אהיה מוזרה כי אני מסוגלת לומר את האמת בפנים, ולהיות יותר מידי דעתנית, אתם מכירים את הבנות האלו עם הקול העדין שהן שקטות, ויש להן כתב יד מהמם. טוב אז זאת לא אני כמה שנסיתי להיות כמו הבנות האלה. אני זאת אני, משתדלת להשתפר תמיד, האישיות שלי חזקה ממני. 

אני רוצה שתרצה אותי ככה כמו שאני, אייך שאני נראית, אייך שאני מתנהגת, מתלבשת, חושבת, אוהבת, שמה שאני זה מספיק טוב ואפילו מצוין. בא לי להרגיש שלמה מולך, להשתנות בדברים שאולי מפריעים לך, הכי חשוב שבכללי מה שאני זה מושלם לך. ואם עשיתי טעות היא לא תהיה נוראית כל כך בעינך, שתזהה בי את הפחדים שתעזור לי לגדול להיות יותר שלמה יותר חזקה.

אני רוצה אותך ככה כמו שאתה, אייך שאתה נראה, מדבר, כותב, מתייחס, זה מושלם בעיני. תרצה אותי גם ככה. 

בינתיים, אני אנקה את הבית טוב טוב.

בינתיים אני אתחיל הליכות ודיאטה.

בינתיים אני אעשה סדר יום לילדים השובבים שלי.

בינתיים אני אכין את עצמי .

בינתיים אני אשקיע בעבודה שלי.

בינתיים אני אתחזק בדת.

בינתיים אנסה לחשוב על עוד דברים.

בזמן הזה הבינתיים הזה אני אמשיך לירצות את שחשקה נפשי.

בינתיים זה זמן unknown כלום לא ידוע כלום לא ברור. מתמכרת לתחושה הזו, לא רוצה לדעת הכל. 

היום בבוקר כשקמתי הבטחתי לעצמי מחשבות נקיות, לא מחשבות על האדון שאני רוצה, לא מחשבות על בדסמ, להתרכז ברגע הזה. הילדים משתוללים כרגיל, אנחנו מתלבשים לבית הכנסת ומתחילים ללכת, המחשבות על האדון מתחילות, ואני משנה מחשבה מתחילה לשיר עם הילדים לא רוצה לחשוב על כלום, נכנסתי לבית הכנסת והגעתי למוסף של שבת, איזה כייף רוחניות תפילות, שיחה עם השם, פוגשת חברות, הילדים בחוץ משחקים. אחרי מוסף של שבת קוראים פרקי אבות- היום פרק שני . אני סוף סוף הצלחתי להתרכז בתפילות, לא באדון הנכסף ולא במחשבות הפרטיות שלי, רק בתפילה. ואז בפרקי אבות משפטים חכמים כמו: אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד ולא הבישן למד ולא כל הקפדן מלמד... ואז אני שומעת וקוראת מרבה שפחות מרבה זימה מרבה עבדים מרבה גזל. שוב בדסמ חזר למחשבות מה עכשיו שפחות, התחלתי לצחוק בליבי. זה כבר שנים חי וקיים. טוב לפחות אצלי אני יודעת מה אני רוצה, ככה שאני שמורה ומוגנת ואולי זאת שמירה מלמעלה. 

כשכואב הלב, זה כאב אמיתי, הלב חולה??? למשל שכואב לי הראש אני שותה אופטלגין, אחרי כמה שעות זה מסתדר, שכואב לי בלב, אני מדברת ללב מדברת למחשבות, מנסה להצחיק את עצמי, נפגשת עם חברות, מסתכלת על הילדים ושמחה שיש לי אותם, הלב לא מוותר הוא כואב, ואז יורדות הדמעות, זה כל כך כואב, אני לא יכולה לעבוד עליו, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה, הוא הלב שלי בכאב שלו לא נותן לשכוח. זה לא דיכאון ולא עצבות, זה כאב פיזי בלב, כמובן שאני יודעת מה ירפא את הכאב הזה, לא תמיד התרופה ניתנת להשגה. ושום שיקויי לא יעזור. יש דבר מסוים שיכול לעזור ללב הזה. 

תקווה, אהבה, אמונה, חזון, רצון, אמת, חזרה. 

 לפעמים הוא פשוט לא רוצה לשכוח, זה היה נכון מידי, טוב מידי, הוא חכם הלב שלי, הוא יודע מה טוב לי, ומי חשוב לי. גם למצוא את המישהו הזה שניתן לאהוב , זה נס כשלעצמו, ואז שאין יותר, הוא כועס לא מאמין, ואין תחליף למה שהוא רוצה. 

הלב באמת מרגיש זה לא סתם שאנחנו מרגישים את התחושה בחזה. נגיד אם תחושת האהבה הייתה בראש, אז היינו מרגישים את האהבה הזו איפשהו בראש. הרגש הזה נבחר להיות דווקא שם בחזה, ואז אם הוא אוהב, האהבה מתפשטת לכל הגוף, וכשהוא כואב גם הכאב מתפשט לכל הגוף, לכעוס עליו על הלב שלי, שהוא יודע ככה להרגיש. למי אני אתן אותו, בטח שלא לכל אחד, האחד שאני רוצה לתת לו אותו כבר לא בחיים שלי. לכן הוא כואב, הוא לא מוכן ללכת לאחר, הוא חכם אפילו ממני מההיגיון מהמחשבה מהרציונל. אני סומכת עליו שהוא יודע הכי טוב בשבילי. 

אין לאן להמשיך... 

חזרתי עכשיו מהלוויה של קרוב משפחה, מעבר לבכי ולכאב של המשפחה הקרובה של אותו נפטר, הקשבתי טוב טוב לרב שדיבר על הנפטר ועל יום המוות. זה לא משנה אם אתה חילוני אתאיסט דתי מסורתי. אתה תיקבר כיהודי. ויגידו עלייך קדיש, כלומר ביום הקבורה ביום האחרון שלך יגידו לך לאן אתה הולך ומה בעצם היית שווה בעולם הזה. אני כאחת שמאמינה בקדוש ברוכו ומשתדלת לשמור על המצוות הגדולות. פשוט חטפתי שוב פרופורציות לחיים. קצת שתבינו מה הוא אמר, כשהנשמה עולה מעלה שואלים: נשאת ונתת אמונה? , קבעת עתים לתורה ?, עסקת בפריה וברביה? היתה לך ישועה ? .  התחשק לכתוב על כך כי באמת על כולנו יגידו קדיש וכולנו נשאל בשאלות האלו, והחיים כמה שהם חזקים וכמה שיש לנו רצונות ויצרים הם מאוד שברירים ויש להם סוף. אני מקשרת את זה לבחירת האדם שאיתו אני אבלה את חיי הזוגיים, ברור שהוא יצטרך דבר ראשון להיות רוחני להבין שאנחנו נשמה בתוך גוף, בסופו של דבר הגוף נקבר ומה עם ה mind שלנו הנשמה שלנו, באמת באמת אתם חושבים שנולדנו לאכול לשתות להמציא להזדיין ולמות, לא נראה לי.... לגבי הבן זוג שלי זה לא רק שתהיה לו אמונה בשם ויקיים מיצוות אני צריכה מישהו שהרוחניות שלו תהיה תמיד גבוהה מהחומריות ושההתייחסות שלו אלי תהיה כזו מעבר לגוף לתחושה הפיזית שאיתי יחד נוכל להעלות לפחות רקיע אחד לצאת קצת מהמימד הזה ולהיות שלם בתחושה באינטימיות באחד. זוהי קבלה מושלמת אחד את השניה, התמסרות טוטאליות, לא רק של צד אחד, אלא של שני הצדדים.  קשה למצוא אנשים שחושבים מרגישים ככה, לשם אני מכוונת, פה בקהילת הבדסמ, אם לא שמתם לב, מעבר לסטיות ולסקס , העולם הפנימי של האנשים מאוד עשיר רוחני. אולי בגלל זה אני כאן. 

מה זה אדון מתאים?? נניח שאני מחפשת אדון שנראה בצורה מסוימת, מספיק חכם לנהל שיחה, ושיתאים לי מבחינת הדברים שאני רוצה לחוות איתו בשלב מוקדם של כלבה מתחילה. ואז מגיע האדון הזה אנחנו נפגשים, הכל טוב הוא נראה טוב מריח טוב, מדברים צוחקים. אבל זה לא זה, משהו חסר שם, המשהו הזה הוא כבר לא תכונה לא מראה לא אישיות. זה משהו קצת יותר גבוהה, הדבר הזה היא האנרגיה של האדם, האם הרגשתי את האנרגיה שלו, האנרגיה היא כוח שתופס את האנרגיה שלי ונותן לי את האישור שזה נכון שזה טוב. 

אחרי שהתגרשתי מבעלי, ואחרי כל כך הרבה שנים שלא הייתה אנרגיה וכמעט כלום חוץ מילדים. הייתי בטוחה שאני אפצה את עצמי על כל השנים. מצחיק אותי תמיד שהגעתי מייד לכאן, ומה התבשל במוח שלי 10 שנים. אני כאן מדברת עם שולטים נחמדים. חשוב לי שגם הם יהיו כמוני שיחפשו כלבה לקשר משמעותי. האם באמת יש שולט כלבה מתאימה?? בסופו של דבר אני חושבת שמעבר לתפקיד של אחד בקשר הזה מדובר על שני אנשים שמחפשים משהו מסוים וזה בדיוק כמו קשר זוגי רגיל,תכונות שיהיה חכם, מעניין, טוב, מבין, סבלני, מוצא חן בעיני, ושיהיה לו את האנרגיה הזו שתעיף אותי שתסובב אותי, שהקשר הזה יהפוך לקשר שהוא יותר לכיוון רוחני נשמתי. אחרת ההתמסרות היא לא ממש התמסרות, לפרוץ גבולות יהיה קשה, כי למה שאני אפרוץ את הגבולות שלי עם מישהו שאני לא מעריכה ותופסת ממנו. 

האם סיפוק יצרים זה הסיפור כאן וזה מספיק ?? אם כך כבר היו לי הרבה שולטים. באמת שיש כאן הרבה חכמים חתיכים מעניינים, שאפילו אני מצאתי חן בעיניהם. 

אני כאן ולא באתרים רגילים או מחפשת זוגיות רגילה, כי הרעיון הזה למצוא מישהו שאני אוכל להגיע איתו לרמת אינטימיות ורגש גבוהה הוא הרצון האמיתי שלי. 

אני שמחה שאני בגיל שכבר יש לי ניסיון בחיים עם אנשים, ואני יודעת מה אני רוצה, לא רואה במקום הזה או בכלל בחיים מקום לפשרה. הרי אנחנו פה בעולם נשמה בתוך גוף חומרי שבאה להתנסות בדברים, ולא הפוך גוף בתוך נשמה. אז שוב אני חוזרת על השאלה מה זה שולט מתאים? לפחות לדעתי שולט מתאים זה מישהו שיהיה כל התכונות שאני רוצה ושאני אסחף איתו אפרוץ את הגבולות של עצמי, שבכל רגע נתון אני ארגיש את האנרגיה שלו, והוא יאמין לי שאני איתו ורק איתו שזה אמיתי. כי האנרגיה אף פעם לא משקרת. אדון מתאים זה אדון שיקבל אותך ואת הטעויות שלך, את הבילבול שלך ויהיה שם לתמוך לסדר לכוון. להעניש אם צריך, אך לא להתאכזב, ולא לברוח, לשמור עלייך, לתקן לעזור פשוט להיות.

 אם מצאתם כזה דבר תשמרו עליו, יש הרבה לאן להתפתח ולהגיע. וזה כל העניין לעבור בעולם הזה חוויה משמעותית ולא רק סיפוק יצרים. 

שנה שעברה בדיוק באותו יום, הייתי גרושה טרייה. הגרוש בילה עם החברה ואני נשארתי עם הילדים. קצת הייתי עצובה, הגענו לעיר וכל מה שחשבתי עליו זה האקס המיתולוגי, לא הגרוש, החבר הראשון הזה, שריסק לי את הלב, וגם לימד אותי מהי אהבה.

באותו יום ראיתי אותו עם אשתו והילדים דפק לי הלב, כמעט נבלעתי לאדמה. הוא הלך לקנות פופקורן והייתה לי הזדמנות לגשת אליו, אך הסתכלתי על עצמי כל כך שמנה, ומה אני אגיד לו. קפאתי במקומי ורק הסתכלתי עליו מרחוק עד שהלך והתרחק ונעלם. האקס הזה ישב לי בראש שנים רבות, הפך לאיש המושלם בחיי ולאכזבה הגדולה בחיי. 

יום העצמאות 2018, הילדים מבלים עם הגרוש, ואני לבד.

היום אני לא מרגישה טוב, קצת חולה. האקס המיתולוגי כבר לא בראש שלי, היה לי מזל שהכרתי אדם שמחק לי אותו, כי אותו אדם, היה הרבה יותר מהאקס. וזאת העצמאות שלי השנה מהרגש הנוראי הזה והחרטה שליוותה אותי כל השנים.

האדם הזה שמחק את האקס יקר לי מפז. עכשיו הוא ילווה אותי שנים. אבל זה כבר סיפור אחר, עליו נלחמתי, על האקס לא נלחמתי.

אני חוגגת איתו במחשבות שלי, אני אוהבת את העולם הפנימי שלי לא פחות מהחיצוני. 

חוגגת עם עצמי במיטה שלי עם המחשבות שלי והרגש שלי. וזה שלי. 

יום עצמאות שמח לך.