בטון חשוף.

המיטה שלי,אחרי שבוע בלעדייה,היא המקום הכי מכיל ומפנק שקיים. 

משעשע,כשהייתי 10 וחצי חודשים בחו"ל לא הרגשתי ככה. אולי רק מדי פעם, רק במשברים מסויימים.

בתור אחת שקשה לה לישון,שנים רבות כבר, מדי פעם מגיעים ימים כאלה שבהם אני ישנה מעולה. מעולה בכוונה שגם אם יושיבו עלי פיל, כנראה שלא ארגיש.

ואחרי שבוע של שינה גרועה למדי, יש לי הרגשה שהיום יהיה מצעד פילים בחדר שלי, בתקווה שיגיע צלם להוכיח לי אחר כך :)

שני דברים שיכולים,ושאני צריכה שיכילו אותי בתקופות קשות; חיבוק ענק,והמיטה שלי. ואם אפשר את החיבוק בתוך המיטה בכלל ניצחתי.

כמה מכיל יכול להיות חפץ דומם.

המיטה הזו, שספגה כל כך הרבה דמעות,צעקות,רגשות,חיוכים,גמירות,רעידות,התפכחויות.

עם כל זה, המיטה הזו עדיין ריקה. 

רק אני ועשרות בובות... כמו ילדה טובה :)

מאחלת לילה שקט,לילה רגוע,לילה עמוק. ללא חלומות,ללא התעוררויות,ללא בהלות,ללא מחשבות.

מאחלת את זה בעיקר לעצמי,כי אני צריכה.

אם עוד מישהו צריך,תאחלו לעצמכם,זה תמיד האיחול הכי אמיתי שקיים :)

כמה אבסורד,שמבין כל החדרים בבית, המיטה שלי היא המקום היחיד שבו מעולם לא הזדיינתי.