שישי בערב, מפגש של קבוצת חברים מלפני 20 שנים, באיזה בר מפונפן בתל אביב. אחרי שעה נהיה קצת משעמם. המבט שלי נודד לדלפק, אני רואה שם אישה יושבת בגפה, לבושה בשמלה שיושבת עליה באופן הכי מחמיא שאפשר, עם כוס וויסקי ביד (זה סקסי ממש…), הביטחון מקרין ממנה והיא מהרהרת לעצמה.
נעמדתי מאחוריה במרחק נאות, ושאלתי אם אפשר להפריע. היא הפנתה אליי מבט בוחן מלמטה עד למעלה, ואמרה שאני מוזמן לנסות. התיישבתי לידה, שאלתי איזה וויסקי היא שותה ואם היא מרשה לי להזמין לשנינו סיבוב נוסף. היא ענתה שכן, אבל התנתה את זה בכך שאם יהיה עוד סיבוב לאחר מכן הוא יהיה עליה. חייכתי, והסכמתי כמובן.
דיברנו למעלה משעה שחלפה ביעף. הוויסקי המשיך לזרום ואני לא באמת זוכר כבר מי הזמין לאיזה סיבוב. החברים בגללם הגעתי למקום, פרשו לאיטם. לאט לאט השיחה החלה לגלוש לנושאים אינטימיים יותר. זה התחיל מכך שאמרתי לה בהקשר כלשהו, שהסקס איתי כואב. היא שאלה איפה הוא כואב, ואמרתי לה שהוא כואב בנפש בעיקר, וגם בגוף. כשאמרתי לה את זה ניצת לה משהו בעיניים, היא קירבה מעט את הכסא אליי, והמשכנו לדבר. בשלב מסוים הידיים שלנו התחברו. היא היתה נעימה לי, ומשכתי אותה אליי לוחש לה באוזן שהייתי רוצה עכשיו לעבור עם הידיים שלי על כולה, לבחון אותה, ואני תוהה אם היא היתה מסוגלת לשבת בשקט עם פה פתוח ולא להוציא הגה שאני עושה את זה. מקצב הנשימה שלה, שהפך למהיר יותר, הבנתי שכן.
הערב הסתיים לפנות בוקר, בחדר במלון סמוך לבר, והיום בערב היא (כך מסתבר) חוזרת לארה״ב שם היא גרה בשנים האחרונות.
זה לא היה צפוי. וזה היה מדהים. וחתיכה מהלב שלה נשארה איתי, כי היא הגישה לי אותה על מגש של כסף. וחתיכה מהלב שלי נותרה גם אצלה. אני מלא כרגע בטוב, וזו דרך נפלאה לפתוח את השבוע.
שבוע מצוין לכולם.