תפזורת מילים

היא: ״אני חייבת לומר לך את האמת, אני לא אוהבת שכואב לי, לא באמת, זה מפחיד אותי ממש. ואני מפחדת מהכאב הזה שלך שאתה כל הזמן מסתובב סביבו. אולי אני לא אוכל לעמוד בזה? ומה יהיה אז? איך הוא ייפסק? תדע מתי להפסיק? תחוש אותי? תרגיש מתי אני לא יכולה יותר? אני יכולה לסמוך עליך? אני יודעת שאני יכולה, אבל אמרתי שאני מפחדת?״

גם היא: ״הסימן שעשית לי בפעם האחרונה, כמעט כבר לא נראה. עצובה קצת. תצטרך להתאמץ קצת יותר בפעם הבאה… :)״

אני מחייך. נראה לי שנסתדר מצוין. ממש, מצוין.