💖
10 תפארת שבגבורה
ספרנו אתמול בערב: 10.
הספירה לשבוע זה: גבורה (יצחק), יד שמאל. גבולות, מרחב אישי, דין/פחד, התגברות, בקרה, ראייה, יראה.
האיזון, השלום וההרמוניה בין נתינה ואהבה ובין הגבולות שלהם. כדי שדבר יתאזן, יש להיות מאוד קשוב, להבחין מתי זה מעט מידי ומתי זה יותר מידי ולדייק את עצמי מתוך משחק ושעשוע ככל שניתן, עד שמגיעים לאמצע, ואז יש לייצב ולשמור עליו. פעולת האיזון בעיני היא אומנות, כי היא דורשת את מיטב המיומנויות בעת ובעונה אחת: קשב עמוק, ויכולת לשים ממני יותר (לתת יותר ממה שהיה לי טיבעי בתחילה), כמו גם לדעת כיצד לצמצם, לתחום למרחב התפתחותי, לשים גבול היכן שדברים אינם לטובה הנעלה ביותר, להיות ראויה לפעולתו הטובה והאוהבת של הצבת גבול, ואחרי שרכשתי מיומנות מספקת בשני אלו, יש לדייק גם את הגוון, או התדר. זה לדעת מה נכון בנסיבות מסוימות, מה נכון באיזה מצב ולאיזה אדם ולהצליח לעשות את הנכון והישר המתואמים מתוך אהבה ללא תנאי.
התפארת היא גם גילוי האמת, גילוי הלב, לדבר את הדברים של הלב או את הצרכים של האגו ההישרדותי ו/או הילד/ה הפנימיים, ו/או האיש/ה הפנימיים.
האיזון ההרמוני הזה, במינונים שלו, זה גם איזון בין הזיכרי לניקבי, וגם בין חלק האנוש לחלק הגבוה שלנו הנישמתי, איזון פנימי ומתוך כך גם חיצוני במערכות יחסים עם אנשים סביבנו.
הגבורה בין השאר גם עוסקת בפחדים ובצד האחר שלהם, היראה.
פחדים/חרדות עולים בנו כדי להביא לתשומת ליבנו רגשות שעלו בנו ולא טיפלנו בהם, כאלו שלא קיבלו מתשומת ליבנו, ולכן רגשות זה גוף שיש לתחזק ולהשגיח עליו תמידית, להיות בחיבור אליו, לחבק אותו כילד/ה הכי אהובים ויקרים, להיות הורה הכי טוב עבורם, להיות במודעות לרגשות שעולים. רגשות נחלקים בגדול ל 2 סוגים: נעים/לא נעים. אלו שלא - משמע, יושבת בתוכי אמונה שלא מתיישבת עם הרצון האלוהי, אני לא Aligned עם הבורא/הנשמה שלי. יש לזהות את האמונה השגויה שמייצגת מהלך מחשבות, שמייצר מהלך רגשות שעולים ועושים לי לא נעים - עושים זאת מתוך בדיקה,מ עלים שאלה ששואלים את הגוף הריגשי שלנו ומזהים תשובה (בהתחלה, לזהות תשובות של כן/לא, מרגיש לי נכון או לא נכון).
עבודת הגבורה, היא להתגבר על המהלכים האלו, על המכשולים.. ועומדים לרשותנו 2 כלים עיקריים: צמצום והרחבה.
ההרחבה של הכלי מאפשרת להכיל יותר, צמצום מאפשר להניח באהבה גבול הגנתי, נקודתי ולכן גם זמני - התפתחותי.
כשמנפחים בלון מהר מידי בבת אחת הוא מתפוצץ כי החומר שלו לא הספיק להסתגל למתיחת הגבולות ולא הצליח להסתגל להכלה, ולכן כך למדנו השבוע, שהגבולות נעים איתנו, ויש בהם גמישות שיש בה הגנה על התפתחות והרחבה לפי תכונות החומר והכלי שאנחנו. המכיל צריך להיות בהתאמה למוכל. זו הישתנות הדדית בהתמדה. זה לימוד גדול מאוד.
ברזולוציה של מיקרו, יש גבול חד משמעי ונחרץ. ברזולוציה של המקרו, יש גבולות שנעים לפי יכולת ההכלה שלנו, איתנו. גבול גמיש (מעתה נאמר ג"ג).
היראה, נובעת מתוך התבוננות וראייה, מתוך הבינה. זו הכרת הבורא וההתפעמות מהכח המחייה שבנו. יראה שונה מפחד במקור שלה: פחד תובעני לעצמו ויראה מכירה בכך שאני לא לבד ביקום. פן אחד נובע מחויית הניפרדות הראשונית והפן השני מתחושת האחדות המקורית.
אם אתמול (ובהמשך השבוע) למדנו את איכות הצחוק, היום אני מבקשת עבורנו ללמוד את יכולת המשחק.
למידת המינונים היא משחק של ניסוי וטעייה.
אני מזמינה אותנו לשחק במינונים, במרחב פתוח ומאפשר. שנאפשר לעצמנו לחוות קצת יתר/ חסר ולנוע ביניהם, לשחק בהם כבמשובת נעורים, כמסע התנסותי שאנחנו מרשים לעצמנו לחוות, בטוב. זה יעזור לנו ללמוד את הקשב הפנימי מאיכות הורית. יעזור מאוד לשחק מול אדם שיכול לשקף לכם מתי יתר/חסר - בקשו מרחב משחק וגילוי להתאמן בו (אפילו מול אחד הילדים שלנו/הורה/בני זוג). הבה נהפוך את משחק המינונים לדבר שאנו בוחרים בו להתנסות ולחוויה מקרית, לדבר שיש לנו הנהגה ומודעות בו.
בחרו דבר בו תשקיעו יותר מידי, ודבר בו תשקיעו פחות מידי.
התבוננו בתחושות ובתגובות, ואז - הפכו את היוצרות (אפילו לשחק בקמח/נוצות/אבנים אקראיות על מאזניים... קשה לאזן קמח במדויק.. וזה השיעור להיום) ואז שוב ושוב, עד שנמצא את המינון עליו הדברים מתייצבים, עד שהצורה נעשית נוחה (וכן עד שקל לנו לשחק במינונים לשם המשחק בלי בעיה). איכות המשחק משחררת אותנו מביקורת ומקלילה את החוויה שלנו. הרבו לשחק!
למבקשים אתגר:
בחרו תחום שיותר קל לכם להתנסות בו ואח"כ תחום שיותר קשה להתנסות בו וכן הלאה - זו עבודה מתמשכת... למשל, תקשרו את השרוכים של הנעליים חזק מהרגיל שלכם למשך 4 שעות, אח"כ שחררו את השרוכים שיהיו פחות ממה שאתם עושים בדר"כ. חוו את תחושת ההידוק ואז את תחושת השיחרור מידי ואז אזנו לצורה הנוחה ביותר (שימו לב שהמאוזן הפך לאטומט וטיבעי).
היו קשובים לתהליך הזה... כי הקשב הזה יעזור לנו היכן שיותר קשה לנו לתרגל את משחק המינונים הזה.
אפשר לבחור משהו אחר, אך חשוב שזו תהיה צורה בה נרגיש בפיזיות את הגבול והשיחרור. אנחנו במימד 3 של התנסות בחומר ומימד זה בנוי על התנגדות החומר (אם האדמה לא היתה בהתנגדות, היא לא היתה יכולה לשאת אותי מעליה, אם הכסא לא היה מתנגד לי, הוא לא יכול היה שאשב עליו. כשאני נתקלת בקיר, אני מרגישה גם את הקיר וגם אותי. אלו 2 חומרים שנמצאים בהתנגדות אחד לשני, עולם של גבולות כדי להגשים ולהתהוות ולהרגיש! - מי אמר שעבודה על גבולות לא יכולה להיות נעימה מאוד?).
זהו יעקב שבתוך יצחק ויצחק שבתוך יעקב.
האמת (יעקב) יצאה מתוך הצחוק (יצחק).
א.מ.ת. - מתחילה ב א', עד הקצה השני ת', ומאוזנת באמצע, מ' = התחלה אמצע סוף = כל התהליך כולו.
שלמות והשלם:
תפארת שבגבורה - האיזון ההרמוני והשלום מתוך האמת וגילוי הלב שבהתגברות ובהגברה על פחדים, הצבת גבולות אוהבים והיראה.
גבורה שבתפארת - הגברת האהבה ללא תנאי שנובעת מהאיזון הפנימי של הקולות והחלקים שמרכיבים אותנו.
באהבה,
