11 נצח שבגבורה
ספרנו אתמול בערב: 11.
הספירה לשבוע זה: גבורה (יצחק), יד שמאל. גבולות, מרחב אישי, דין/פחד, התגברות על יצר/קושי, הגברת היכולת להכיל, בקרה, ראייה, יראה, ניצחון הנהגתי.
הניצחון שבגבורה מהו? להתגבר על דבר לאורך זמן ובהתמדה, דבקות.
ההתבוננות ליום זה היא לבחון את ההתמכרויות שלנו, למצוא את האמונות השגויות או את האמונות שמקורן בפחד, שדבקו בנו ולהמיר אותן בדבקות באמונות טובות שמקורן באהבה ללא תנאי. זה לעמוד בנחישות בלתי מתפשרת מול דבר שקבענו לעצמנו (לעמוד בזמן, לעשות דבר שאנחנו כל הזמן דוחים או מתחמקים ממנו והוא הכי חשוב, לדבוק במהות וברצון האלוהי/נישמתי). הדבק של הדבקות (כמו גלוטן!) יחזיק, רק אם עירבבנו פנימה הרבה מאוד חמלה, הכלה ויראה, ואם איפשרנו לנו מרחב עבודה של קבלת עצמנו וההתנסות שלנו.
יצחק המייצג את הגבורה, חי 180 שנים (10 X חי), ולכן הוא (ביחד עם משה) מייצג גם את הנצח. אצל יצחק זו גם אריכות ימים. הוא יצא מ-ד' אמותיו לשדה, ועסק בשדה, היציאה הזו החוצה לעולם המעשה, דרך החוץ והעשייה למצוא את הדבקות בבורא ובבריאה, היא המעניקה את אריכות הימים ואת החיים שיש בימים הארוכים האלו.
היום אתייחס לאיכות נוספת שיש בגבול/המרחב האישי: ההגנה שהגבול נותן, התחושה שאני מוגן/ת, בונה בי יציבות פנימית לפעול ולצאת החוצה למעשה, מתוך המרחב-מעבדה ההתנסותי, האישי שלי, המוגן, בו אני בודק/ת דברים - הוא מעניק בסיס לתנועה החיצונית שלי.
להתגבר על דבר, זה לדעת מה הטבע שלי ולפעול בניגוד/מחוץ לו. לעשות מעשה שמעל/מחוץ לטבע, להתעלות. כשדבר לא נראה לי בר עשייה או אפשרי, משהו בתוכי מתהפך וזה הופך לאתגר ואז זה פשוט נעשה. כך מתיישרים הרים למישור, כך הופכים הלכה למעשה… כך למעשה, בוראים.
היום אני מזמינה אותנו להתבונן בדבקות שלנו וכיצד אנחנו יכולים להיעזר בה כדי להתגבר על דבר שלא משרת אותי יותר. זו גם הדבקות ברצון הנשמה והמהות האלוהית שלנו תוך התגברות על האנוש והקשיים שלו עד שיואר במלוא נישמתו.
איך אני משחרר/ת דבקות שאינה מקדמת אותי (ומתגבר/ת), בדבקות שתקדם אותי (ומגביר/ה)?
איך אני משתמש/ת נכון בדבקות?
השלמות והשלם:
נצח שבגבורה - ההתמדה והדבקות שנולדת מתוך התגברות על דבר, מתוך שינוי הטבע שלי והטבעת טבע חדש, מתוך חמלה ונחישות.
גבורה שבנצח - ההתגברות שמתפשרת מתוך התמדה, מתוך התגברות אחת שהושגה, אפשר להמשיך ולהתמיד בהתגברויות נוספות, כח ההינע מקיים את ההתמדה.
באהבה,