🧡
19 הוד שבתפארת
ספרנו אתמול בערב: 19
הספירה לשבוע זה: תפארת (יעקב, ישר-אל), מרכז הגוף: לב, חזה ובטן.
הרמוניה, איזון (בין חסד וגבורה, אהבה, נתינה וגבול), גשר-חיבור קו ימין לקו שמאל, מידתיות המידות, מינונים מתוך חמלה, אחדות, שלום פנימי, שלם, שלמות, התבוננות נקייה: אמת, גילוי הלב.
הוד שבתפארת, הוא התודה וההודייה על היכולת לחוות הרמוניה ושלום פנימי לעצמנו ולבריאה.
הוידוי מתחבר עם גילוי הלב והאמת, והופך לוודאות.
הנצח מאתמול וההוד מהיום, הם זוג (כמו חסד וגבורה). ההתמדה, ההכרה באינסופיות שלנו, התגברות על האנוש וחיבור עם הנשמה, לעומת חוויית הרגע הזה, הכרת התודה על כאן ועכשיו, על כל ה"יש". התנצחות לעומת קבלה והכרת תודה בענווה. אדם גבה קומה, שיודע להרכין את ראשו בענווה, דווקא מתוך ידיעת עצמו, מידה גבוהה, ענווה עמוקה.
ההתבוננות להיום היא על מקומות בתוכנו שהגיעו לאיזון ולשלום פנימי וכשאנחנו מכירים בערך של הדבר מתוך היגיעה שהתייגענו למצוא את המינונים והמידות המדוייקות ולשמור עליהם לאורך זמן באיזון - לאשר את עצמנו (=מאפשרים ומאשרים, ולכן עושים עצמנו מאושרים). זו אחת האיכויות שעוזרות לנו להבדיל בין טוב לעצמי שהוא אגואיסטי, לבין טוב לעצמי שבא כדאגה הורית לריווחתי, במרחב הנכון והרצוי עבורי, וטובתי העליונה ביותר, מתוך אהבה ללא תנאי לעצמי. נודה לעצמנו בגילוי לב על מלאכת האיזונים שאנחנו מבצעים ללא הרף ובדבקות אוהבת וחומלת.
למתקדמים:
למצוא בתוכנו את האבא והאמא הפרטיים שלנו, לכבד את מי שהיינו שהביאנו עד הלום (שברא את הנוכחי בחיי), ואת מי שאנחנו הווים כעת - להוקיר להם (שהם עצמנו) כבוד ולהכיר להם תודה בצורה בה נמצא לנכון לעשות זאת, אך חשוב שנקדיש לכך זמן במהלך היום, זמן התייחדות וייחוד.
אהרון שביעקב/ישר-אל ויעקב/ישר-אל שבאהרון.
אהרון "אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" (משנה פרקי אבות א'), ויעקב "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים." (בראשית כ"ה). המשמעות של זה, היא לדבר טוב על אנשים, להשכין שלום, ולרדוף אותו מתוך תום (ניקיון כפיים). היכן שעולה בנו קטרוג, יש לאהוב את האדם ולהפכו לשבח - היכן שיש בנו בוז וזילות, לשאול את עצמנו מה טוב בו באדם זה, מה כן יפה בו, ולבקש לראות את אור הבורא שבו, ולברך אותו ולחמול, לאחל לו שיגאל.
תודה, ולתפארת מדינת ישראל!
השלמות והשלם:
הוד שבתפארת - ההודייה והענווה שבהרמוניה המאוזנת, בשלום עם כל חלקיי הפנימיים. הענווה שביופי.
תפארת שבהוד - ההרמוניה והקבלה העצמית נובעות מתוך הכרת והוקרת התודה, מתוך גילוי הלב והענווה. היופי שבענווה מתוך ידיעת עצמי מלאה.
באהבה,
🧡
יום עצמאות שמח!
שנצא אל חרותינו, באחדותינו, מתוך בחירה חופשית מלאת ביטחון פנימי, שלא נהיה תלויים בשום דבר ובאף אחד, אבל כן נחזיק ידיים... כמו שהפנימיות שלנו מחזיקה את עצמה, כמו שהאיברים בגוף שלנו נותנים את עצמם למערכת והמערכת מספקת צרכיהם להמשך קיומה. העצמאות היא לקבל אחריות על הבורא שאנחנו, ולהנהיג את הדברים מתוך מודעות ובחירה ובעיקר הנהגה טובה - זה לתמוך בחלקים הפגועים והסגורים ולפתוח ולרפא, לפתוח ולרפא, לפתוח ולרפא, לעשות צעדים קטנים ולהתמלא ביטחון לצעד הבא - ככה עולים במעלות - מעלה אחר מעלה. שנגביר עצמאות לעצמנו, שנאהב עצמנו ונשים אותנו קודם (לטובת עצמי הנכונה, לא אגואיזם).
ולתפארת העם הנפלא שלנו,
ולתפארת מדינת ישראל!