27 יסוד שבנצח
ספרנו אתמול בערב: 27
הספירה לשבוע זה: נצח (משה), רגל ימין.
ניצחיות (למשל התורה, השפעה ארוכת טווח), האינסוף, התמדה, סבלנות, ניצחון, ניצוח, חיבור המציאות לניצחי, השפעה כלפי מעלה (לאינסוף).
כדי שיוכל הנצח להיות נצח, יש הכרח בשורשים איתנים הנטועים באדמה, חיבור חזק למהות, ובכך לחבר את השמיים והארץ ולהיות צינור, שמעביר אינסוף שפע.
עלינו לבדוק ולדבוק היטב ביסודות הטובים וההרמוניים שיש לנו או שבנינו עבורנו, כדי לקיים את החלקים הניצחיים שבנו. היסודות הם שעוזרים לנו לצלוח אירועי חיים ולקבל אותם בשוויון נפש כחלק מהנצחיות, ממהלך הזמן עצמו. עלינו לדבוק בדבקות ובהתמדה ביסודות אלו.. היסודות מאפשרים אריכות ימים.
המשימה להיום למי שיבחר בכך, לזהות את היסודות האינסופיים שלנו שמאפשרים לנו לקבל את אירועי החיים בשיוויון נפש, כחלק מהנצח עצמו. לחזק את היסודות שלנו ביסודיות ובהתמדה, לחזק את הילד/ה הפנימיים, את האיש/ה הפנימיים.. לטעת בהם את הביטחון שלא משנה מה, אנחנו איתם ותומכים בהם ועוזרים להם, ומלמדים אותם להכיל, ולהתרפא, לא משנה כמה השיעור הנוכחי קשה. אנחנו ההורים שלהם הכי טובים שיכולים להיות, ואנחנו אוהבים אותם, אותנו.
איך נעשה זאת? נשנה את הדיבור הפנימי שלנו לעצמנו, קודם נקשיב לדיבור הנוכחי (ל-מה אני מדברת עם עצמי כל יום כל היום) ואיך להפוך את הדיבור הזה לדיבור חומל, אוהב, מקבל, מתמסר, מעודן. נחזק את עצמנו במשפטים ובשיח תומך ומקרקע מתוך שאנחנו מזהים את האמת המהותית שבנו ומתוך שנסלק זיופים, מניפולציות שאנחנו עושים על עצמנו ושאר התחכמויות - להיות בגילוי הלב!
יוסף שבמשה ומשה שביוסף.
הם שניהם היו במצריים, אחד בבואנו ואחד בצאתנו. יש משהו משלים ביניהם. משה לקח עימו את עצמות יוסף ממצריים, ארונו הלך לפני המחנה ועמד בפני קריעת ים סוף. החיבור ביניהם, מחבר לאמת, ומשלים תהליך הווית עולם (מקצה עולם ועד קצהו).
שלמות שבשלם:
יסוד שבנצח - האדמה, השורשים שמאפשרים לנו את הוויית האינסוף (אמת המהות האינסופית שלנו).
נצח שביסוד - האינסוף שמאפשר לנו להשריש שורשים ולהטמיע יסודות, טבע שני שהופך למהות (ההתמדה שעוזרת לפתח יסודות איתנים למהותנו).