28 מלכות שבנצח
ספרנו אתמול בערב: 28
הספירה לשבוע זה: נצח (משה), רגל ימין.
הספירה לשבוע זה: נצח (משה), רגל ימין.
ניצחיות (למשל התורה, השפעה ארוכת טווח), האינסוף, התמדה, סבלנות, ניצחון, ניצוח, חיבור המציאות לניצחי, השפעה כלפי מעלה (לאינסוף).
אז מה היה לנו השבוע ?
חסד שבנצח - עבדנו על האהבת הבורא האינסופית לבריאה, התמסרות האהבה בין רגל לרגל בצעדים שלנו שמניעים את כה ההתמד.
גבורה שבנצח - למדנו את איכות הגבורה וההתגברות על התנצחות מתוך מסירות והתמסרות וראיית דבר בשלמותו מקצה עולם ועד קצהו. לראות את האהבה ב-אחר, והווית האינסוף שהוא. למדנו שהאהבה מניעה את ההתמדה ועומדת מאחורי ההתגברות על הקשה מכל, הקשה מכל שנחווה בתוכינו כניצחי.
תפארת שבנצח - למדנו את איכות ההרמוניה שכאשר היא נשמרת בהתמדה, היא מאפשרת לנו את החיבורים לחלק האלוהי שאנחנו, לגבוה, לנשמה ומקיימת נחת ושיוויון הנפש של אנוש שמכיל נשמה (של הנמוך והסופי שמכיל את האינסופי).
נצח שבנצח - הכנסנו יותר מהאינסופי בסופי, יותר חלק נשמה באנוש והתבוננו בהתמדה שבהתמדה, על כמה אהבה נובעת מכח ההתמד הזה ששומר עלינו בקו הטוב והאוהב. הכרנו את משה שבמשה, ואת הגואל שבגואל.
הוד שבנצח - היינו בהודיה מתמדת שנובעת מתוך התפעמות מהטבע ומהיוצא מגדר הטבע, זיהינו את התודה הניצחית וגילוי הלב והאמת האינסופיים, למדנו להביא את ההתנצחויות החיצוניות והפנימיות שלנו למצב של נחת והרפייה מתוך חמלה (מה שמתאפשר לעשות רק אם אנו רואים וחווים את הווית האינסוף שאנחנו).
יסוד שבנצח - זיהינו את השורשים שמאפשרים לנו להיות הוויית אינסוף, ואת האינסוף שאנחנו שמאפשר לנו לייצר כאלו עוגנים ושורשים שמורידים להגשמה, חיברנו את העבודה היסודית המתמדת שלנו ליסודות (כי אנחנו תמיד בהתפתחות מתמדת), למדנו לחזק את הפנימיות שלנו בהתמדה ולעבות את היסודות ולהעשיר אותם ולעגן בחומר (יסוד שבנצח),
מלכות שבנצח, היום אנחנו מעגנים בתוכנו את כל הקומה שהושגה השבוע, וממשיכים להתמיד מתוך שהכרנו את כלי העבודה שלנו, את האינסופיות שבסופיות, למדנו למעשה איך לברוא ולהוריד מהשמיים לארץ, איך להנציח בעולם את ההוויה שלנו, ואיך להתגשם. התמדה בספירה עצמה מאפשרת לנו ללמוד הרבה מאיכויות הנצח.
היום, אני מזמינה את מי שיבחר בכך להתבונן בקול (ובכל) הקולות שהיו בנו כשספרנו עד כה - 4 קומות! לשים לב מה היה הרגש שעמד מאחורי כל הקולות שלנו תוך כדי ספירה, ולזהות את ההתמדה שהיתה שם גם כשהיה לנו קשה, כואב, מייאש, ריק, חסר אונים או עצוב וכו', כל אחד/ת והרגשות שיותר מאתגרים בו/ה.
כל הקולות האלו, הן המקהלה הפנימית שלנו, הם הנתינים, עליהם קיבלנו מלוכה היום, וזו עשייה מתמדת: היא היתה, היא הווה והיא תהיה ותתמשך - אגלה לכם סוד? היא תמשיך גם אחרי שהספירה תסתיים... ובסוף הספירה תרגישו את הצעדים שנעשו שכבר לא צריך לספור אותם, הם הם - כח ההתמדה, זיכרו זאת לימים שלאחר הספירה.
את המלכות האינסופית אנחנו נפגוש בכל תהליך קשה או מאתגר או הדבר שעומד כרגע על הפרק, הדבר שמקבל את עיקר תשומת הלב שלנו בימים אלו - זו מלכות שתמיד תמיד יש להנהיג אותה - זו איכות ההתמדה, להמשיך לעשות את זה, להמשיך את התהליכים לא משנה כמה זמן הם נמשכים - להמשיך! ולזהות את הכוחות הפנימיים שאנו שאנחנו יכולים למשוך ולגייס לתהליכים האלו. בכל פעם ש"נופלים" לייאוש, ורוצים להפסיק - עלינו לזכור כי מסתתר שם כלי נוסף של נצח שמבקש להתגלות בפנינו וכדי למצוא את היהלום, עלינו להמשיך! ולמשוך - לזמן לעצמנו עזרה כשאנחנו צריכים יד, ולא להפסיק ולא להרפות - ולדעת לעשות את כל זה - בנחת. לזכור את השרביט שקיבלנו אחריות עליו הפעם, להשיב לעצמנו את המלוכה בכל פעם, ולפעום!
את המשימה של היום לא נסיים היום - את המשימה להיום, נמשיך תמיד ובהתמדה. אנחנו מצויידים בכלים בריאים, טובים ומרפאים.
דויד ורחל שבמשה ומשה שבדויד ורחל.
משה מנהיג ניצחי, ודויד, במלוכה. מעניין יהיה לבחון את ההבדלים באיכויות של הנהגה לעומת מלוכה. לתפישתי, המלוכה חייבת להכיל בתוכה הנהגה כדי להיות מלוכה טובה. המלוכה נוטעת את איכויות העוצמה, והכח הדרושים, וההנהגה, קשובה, מאזנת שכל ולב, יודעת להוביל בביטחה מתמדת, לחבר שמיים וארץ להגשים (לכן גשם יורד מהשמיים לארץ) ולהיות גם מתווך או מגשר, ולרדוף את השלום. אני חושבת שהאיכות שרחל שמביאה למלוכה, הוא את יופיים של הדברים, קור הרוח, האצילות ואת החיבוק הזה שמקבל אותנו חזרה הביתה, כמו גם את היכולת להמתין, כי היא מתנה.
שלמות שבשלם:
מלכות שבנצח - הנהגת כל הקולות הפנימיים (הילדים הפנימיים, הגבר/אישה שאנחנו), בהתמדה, לאורך זמן, בדבקות, והתמסרות כדי להגיע להוויית האינסוף שאנחנו.
נצח שבמלכות - הווית האינסוף שההנהגה והמלוכה מאפשרות מתוך איכות ועוצמת ההנהגה עצמה, נמשכת התמדה אינסופית. לעגן בארציות את האינסופיות, להתהוות.