36 חסד שביסוד
ספרנו אתמול בערב: 36.
הספירה לשבוע זה: יסוד (יוסף), איבר הרבייה הגברי.
חיבור בין שמים וארץ, חיבור בין כוחות מנוגדים, להגשים, להוציא לפועל, מהלכה למעשה, לזהות את המקור ואת המהות ביסודיות, להתחבר לשורשים.
יסוד
יש לנו ספירה חדשה השבוע, הכרנו חלק מאיכויותיה בספירות הקודמות והשבוע נעשה זאת, איך לא - ביסודיות. היסודות מאפשרים לנו לראות כיצד אנחנו נעשים מי שהיננו כאן ועכשיו, מראים לנו את השורשים שלנו, של המשפחה הנוכחית (גנטיקה), ושל משפחת הנשמה שלנו, ואת השתלשלותם של דברים לאורך כל הגילגולים מתוקף חוקי היקום (מה שבפנים הוא שבחוץ, דומה מושך דומה). מאפשרים לנו לראות על מה עומד כל הביניין, ואם צריך לתקן, התיקון חייב להיות בעדינות מרובה וביסודיות עליונה.
היסוד מקבל מכל הקומות שמגיעות מעליו, והוא עצמו הנשיקה - הוא החיבור לאדמה, הגורם המקשר והמאחד, הגוון האחיד שמקנה אחידות הרמונית לציור, עליו מצוייר הכל. הוא מקבל מעליונים ומעביר לתחתונים ולהפך, מעלה את החומר לרוח.
חסד שביסוד
ספירה זו מביאה את האהבה ללא תנאי שמאפשרת לנו לצלול לעומק היסודות והשורשים ולגלות את מהותנו, ואת החמלה שמאפשרת לנו מרחב בטוח להעלות את הפחדים לאור ולשחרר אותם. כשאנחנו ניגשים מתוך אהבה ללא תנאי אל עצמנו ("לֶךְ-לְךָ" = לך אליך, פנימה), מתגלים בפנינו הגוונים שלנו, האיכויות שלנו, פני הבורא הייחודיים שניטעו בנו.
היסודות הם גם הדברים עליהם גדלנו, החלב שינקנו.
אדם שיסודותיו אינם איתנים, או שחסרים לו יסודות, יהיה תלוש, נע ונד, יתקשה לפעול בעולם. לפעמים נאלץ לגדל יסודות חדשים, ולפעמים נדרש להחליף יסודות קיימים בחדשים. הדרך לפעמים יכולה להיות לא יציבה אבל זו בדיוק הדרך למצוא את היציבות, היסודות והשורשים.
מה שמצאתי עד כה שעומד איתן בכל תמיד: יש בורא לעולם, אין עוד מלבדו, השפע שהוא - הוא אהבה ללא תנאי ואור אינסוף. כלומר אין משהו שהוא לא שפע של טוב. כל עוד אני הינני - כל השאר יכול להתפרק ולהבנות מחדש באינסוף צורות ופנים, ואני מסכימ/ה ומאפשר/ת את זה (=לתת אישור, ומרחב).
את איכויות אלו אנו מגלים בתחתית, כשאנחנו במקום הכי נמוך בעולם: בבור, בכלא, במצריים בעובי החומר ומתוך התחתית הזו תקום תקומה והתעלות, על כן מי שמייצג את היסוד, הוא יוסף שעלה מן הבור, מהנמוך ביותר אל הגבוה ביותר: להיות מנהיג ומלך בפועל בעולם הקדמון, הוא שעצמותיו בארון שעמד בראש המחנה במעמד קריעת ים סוף, בפניו נקרע הים. על שום מה?
על שום שהביא אחדות, שהצליח להחזיר את כל הבנים הביתה, למקור, לשורש, ליסוד. לאחד את האחים, על שהייטיב איתם והשפיע עליהם אהבה למרות שעשו לו רע, קינאו, מכרו, כמעט הרגו - לא שמר להם טינה, אהב אותם, הכיל סליחה וחמלה (מזכיר את אברהם קצת, לא?), זוהי האיכות של החסד שביסוד.
איך נלמד אנחנו לאהוב כך למרות שעושים לנו רע לכאורה?
נזכור שיש פה שיעור אישי עבורנו, והאדם/האירוע שלפנינו הוא שליח... שבא לעורר אותנו לשיעור, כדי לתמוך בהתעלות ובהתפתחות שלנו, הוא חלק ייחודי של הבורא. נשלח אהבה ללא תנאי אל תוך מערכת היחסים שלנו, נכיל, נהיה בהוויית סליחה מלאה מתוך ענווה, ומתוך ידיעת מי שאנחנו באמת.
המשימה היומית למי שיבחר בה, למזוג אהבה (מים = חסד) ולהזרים אותה בכל הצינורות המחברים ליסוד, ביסודיות. לאהוב את מי שאנחנו כפי שאנחנו, ואת המקום ממנו באנו - לאהוב את ההורים שלנו, ואת הצורה בה גדלנו, לכבד את ההורים שלנו, שהם גם אנחנו שהיינו לפני רגע או שנה, לסלוח, גם לעצמינו ולמי שהיינו (זו ידיעה שכל חיי פעלתי בהתאם ליכולות ולנסיבות שהיו באותה העת, באותו המקום), להסכים לשחרר עצמנו מאשמה = לסלוח, לקבל, להתמסר.
לזהות היכן בתוכנו יש חוסר שלווה, העדר נחת ולהשיב אותן (ביחסים עם ההורים/הילדים, אירועי ילדות כואבים, או מי שהיינו לפני רגע, או שנה או 10 שנים, חלקים פגועים בתוכנו). לזהות את הצינורות שהאהבה לא זורמת בהם בקלות, ולהזרים אותה ללא תנאי לכל ערוצי החיבור שלנו איתנו ועם ההורים שלנו (בין אם הם כאן או שם). לזהות היכן ביסוד אנחנו לא מספיק תומכים בנו, בגופים שלנו, ולתמוך שם בדיוק.
אברהם שביוסף ויוסף שבאברהם.
אברהם הוא סבא רבה של יוסף. שניהם בנתינת אינסוף, סליחה וחמלה בלב שלם.
כל ספירה מתחילה ונובעת מתוך החסד, מתוך המים, מתוך אהבה ללא תנאי, חמלה, והכלה.
השלמות שבשלם:
חסד שביסוד - האהבה שבהתקשרות ובחיבור למהות הגבוהה שאנחנו. מתוך החיבור והקשר עם אנשים מתגברת האהבה אליהם.
יסוד שבחסד - ההתקשרות והחיבור למהות הגבוה שאנחנו מתוך אהבה ללא תנאי. מתוך האהבה שבתוכי לעצמי ולבריאה, מתחברים חיבורים עם אנשים והבריאה.
באהבה,
ובברכת שבוע טוב ומבורך,
בריא ושמח,