לפני כשנה, נכנסנו לסוכה, ולמעשה לא באמת יצאנו ממנה... חשבתי על זה רבות כשהתחילה התנועה שהחלה אז.
דירת ארעי, דירה בתחתונים, "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", מקדש.. זה כל דבר שאנו מקדשים ומקדישים אותו, עושים מקום למקום.
איך נעשה מקום למקום אם אנו מלאים.. בנו? בפחדים, בדמיונות, ב-לא אמת.
איך אפשרי לי לעשות מקום למקום?
יש בגדול 2 דרכים.. מתוך צמצום או מתוך רווחה, או במילים אחרות מתוך פחד או מתוך אהבה, הישרדות או בחירה.
אם נברח מהבחירה, נכפה על עצמינו את דרך ההישרדות (ההתנסות, השיעורים, הייסורים, קראו לזה איך שתרצו)
אם בחרנו לבחור, אז בגרנו, ואנו כלי שמסוגל להחזיק אחריות ולהפעיל בחירה, ולהכיל מודעות, וכשיש מודעות, נכנס אור (ראייה) ואז בינה (הבנה) ואז אהבה עולה (ואם אנו מיומנים, אז גם נגיע לשמחה עילאה) ומשם, להרמוניה וסינכרון עם הכל.
מה מאפשר את כל התהליך המבורך הזה?
יישוב הדעת.
ואיך תתיישב הדעת?
אם נעצור ונשב כמובן. אם נתכנס על הכס(א), ונשב לשולחן, ונברר (דבר מדבר), מה נרצה לשלח מעלינו, ומה נרצה לשלוח להגשמה. וכבר היה ידוע שמעצמינו לא ניזום, אז נעשה עבורינו, מצוות ישיבה בסוכה. ובמה מצווה זו שלובה? כן, נכון, בהכנסת אורחים ואושפיזין.. כל הספירות מגיעות למדרגת מלכות (ולכן זה ליישב על הכס, ולחבר את המלכות עם הכתר).
כדי שהעבודה הפנימית תהיה ברורה, אולי ראוי להקדיש מילה, למהי הדעת...
דעת היא החיבור ספירת חכמה עם ספירת בינה. שתיהן מקבלות מהכתר (אור אינסוף), ומורידות לשאר הספירות התחתונות של עולם העשייה (לגוף): חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד (ומלכות, שמכילה כולן).
בראשית, חכמה.. אבל צריך לדעת מה לברוא וליצור ממנה, כלומר, לצמצם אותה לכלי/צורה, לכן הדבר עובר אחכ אל תוך הבינה - הבנה מתוך התבוננות. ויש כמובן נעשה ואז נשמע (נבין), כי לכל תנועה, יש תנועתה המשלימה.
אז:
נקבל את האהבה (ונעניק אהבה/נתינה): חסד, אברהם
נגביר נוכחות ההוויה בנו מתוך שנתגבר על תכולת הנפש. נדייק את הצורה שלנו מול ועם אחרים: גבורה, יצחק
נאזן ונעדן את הקצוות שיוכלו להתחבר בהרמוניה, נעשה! שלום פנימי בין כל החלקים בנו (אלו שבשבי, אלו שנידינו, אלו שהפרשנו, אלו שנטשנו): תפארת, יעקב
נתעלה מעל לסופי, ונזהה את האינסופי, ננצח בגבורה: נצח, משה
נכיר ונוקיר תודה עמוקה על כל היש, בזקיפות קומה וענווה: הוד, אהרון
נזהה ונעמיק את יסודות האהבה והאור בנו, נזהה את הפוטנציאל שנרצה להגשים: יסוד, יוסף
הנהגה פנימית שלמה, מלאה, מאוזנת, הרמונית, שרואה ומכילה את כל הקולות הפנימיים ומאחה אותם, הוצאה לפועל, הגשמה: מלכות, דויד (ורחל)
מהו המרחב המוגן הפנימי שלי?
האם אני שוכן בו?
מה ממלא ומטעין אותי?