רגע וחצי על חוקי היקום
(ההתפשטות בהמשך..)
חוק יקום 1: הכל אהבה (ואהבה היא הכל)
יש בורא לעולם, ואין עוד מלבדו, משמע הכל אהבה תמיד, גם כשאנו לא מזהים דבר כ-אהבה, אף הוא אהבה כי "יש בורא לעולם, ו-אין עוד מלבדו"
חוק יקום 2: חוק ה"יש"
אנחנו נמצאים בעולם של יש, "אין" אינו קיים (כי.. אנחנו בעולם של יש)
חוק יקום 3: חוק המראות
עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני (משמע: הכל בתוכי)
חוק יקום 4: חוק המשיכה
דומה מושך דומה
*יש עוד כמה חוקים, בהזדמנות..
למה כל זה כאן?
כדי להסביר בפשטות כי איחוד הוא תנועה שמתבקשת מתוקף חוקי היקום, היא תנועה טיבעית שמתבקשת מתנועת הבריאה (הרי אין בחירה חופשית.. יש אשליית בחירה חופשית ומשמעותה: להסכים לתנועה/שינוי צורה של התפשטות מתבניות, או להתנגד לה.. כלומר בנועם או בניסיונות רצוא ושוב. אשליית הבחירה קיימת כדי לאפשר לנו להרגיש אותה, כדי לקיים הרצון לעצמו, והרי התכנסנו כאן לקיים רצון הבריאה להתאחד עם רצון הבריאה, אז איך? ... לאחד הרצון לקבל לעצמו עם הרצון להשפיע. הכנעת האגו והסכמה להתפשט.. מתבניות ;- ) )
איך?
אם הניקבי מסכימה להסכים, ולהיות בקבלה, מקבלת על עצמה את תכליתה לקבל (לקבל מה? הכל.. הכל שבא והכל שאינו בא, לקבל גם את הוויתה כפי שהיא על כל פניה פעולותיה וכינוייה), כל מופעיה בכל חייה, כל מי שהיתה הווה ותהיה, מזהה וחיה את תודעת השלם, וכי זמן לא קיים. מאחר ומדובר באותה נשמה, הרי שהחלק הזיכרי מיד ישווה צורה, ואז "דומה מושך דומה" והרי זהה מושך את עצמו : ) הכי חזק, אותה אנרגיה.
לא נדבר על מה קורה אם לא מסכימה.. (חוטפים כמידת ההתנגדות - גם גברים, למען הסר ספק אם היה)
מקווה שזה יעשה את החיים של כולנו קצת יותר פשוטים ורגועים, ויעזור להפנות כל תשומת הלב לעבודה חומלת פנימית-ריגשית-תודעתית, להיות זה, ולחיות את זה בכל רגע ורגע ללא תלות, בשלמות ובעיקר: באהבה אמיתית טובה ומייטיבה לעצמי, ולראות הכל תמיד! באור טוב! (ואם לא רואה באור טוב, לזוז מילימטר ועוד אחד, עד שתראי כך - כשתבחרי ותרצי כמובן = הסכמה. כשתראי הכל באור טוב, דעי כי התיישרת עם הבריאה וכי אז יתיישרו איתך, פנים אל פנים).
"וירא את האור כי טוב"
רוצה שיראו אותך, יבואו אליך וידעו אותך?
עשי זאת בעצמך עבורך (חוק המראות הלכה למעשה. אין כלום בחוץ, הכל מכל וכל - בפנים, פנים אל פנים).
ראי, בואי ודעי אותך.
איך עוד לעבוד עם חוקי היקום?
הכל אהבה, אם יש משהו שנדמה לי שהוא לא אהבה (ביקורת, עלבון, התנכרות, חסימות התנגדויות, התרחקויות.. ניתוקים, ה/אשמה..) = משמע אני לא רואה ישר נכון וטוב. עליי להאיר ראייתי מחדש באור טוב! (ולחמול עליי).
הכל ישנו (כי הכל שלם תמיד ובהתמדה), אם אני חווה חוסר, עליי לברר מה אני רואה לא נכון, ישר ומואר : ) (סליחה אם זה מציק, אבל זה מתנקז לשם תמיד)
ברוחני אין חוסר, למה שבגשמי יהיה? רוח=חומר והם שלמים תמיד.
(כי מה שלמעלה הוא שלמטה, ומה שבפנים הוא שבחוץ)
לסיכום:
עיקר העבודה, היא עבודת אור שמורידים אותה לעולם העשייה (לשכבת ההֶרְגש, והרֶגש הארצי)
ראייה. בינה מהתבוננות, חמלה הכלה קבלה אהבה = ניקבי (אלו התנועות הריגשיות הפיזיות שצריכות להתרחש כתוצר טוב של עבודה נכונה וטובה).
ולעבודה טובה, יש פירות גן עדן עסיסיים, של הויה השומרת על ואת העדינות אחרי שעבדה היטב ושייפה טוב את הגסות, שנאמר "לעבדה ולשמרה" (לא מספיק הישג אחד חד פעמי, הדברים הופכים להיות טבע "חדש", למעשה חזרה ל "אור עליון פשוט ממלא כל המציאות".
