הכי אני אוהבת אנאלי
תראו אני זונה גדולה מאוד
זונת כוס כלומר
תמיד בא לי עוד. אף פעם לא נמאס לי
אז קשה לי ככה להרגיש מנוצלת
גם אם אני עייפה או מה, הכוס שלי זה לא מעניין אותו. הוא מעצמו תמיד משתף פעולה. זה בור ללא תחתית הדבר הזה.
ואני גם כבר מוצצת די מוצלחת.
התאמנתי הרבה ולמדתי
והבעיה שכבר פיתחתי תאווה לעניין
יש בזה גם אלמנט של משחקי כוחות שמוצא חן בעיניי ולהפסיד שם זה בכלל לא כואב.
אז אם הוא נותן לי להראות את מה שאני יודעת או שהוא מזיין לי את הפה אני מרוצה. בכל מקרה בשבילי זה בכלל לא להשתמש.
אבל אנאלי זה משהו אחר
בכל מקרה אחר מתחשק להוריד לזונה החמדנית הזאת סטירה מרוב שהעיניים שלה נוצצות והרגליים שלה מתפשקות והיא עולצת ומחייכת בניצחון.
שם אין שום חיוך ואני מפחדת וצריך להכריח אותי.
(כמו שתמיד אני לא מבינה קשירות, זה כאילו מרגיש לי כמו הצגה. אחרי הפעם השלישית הן התייתרו כי הוא ידע שאני בכל מקרה לא אזוז בלי רשות. אז ככה גם פה. הוא לא צריך למחוץ לי את הראש לרצפה עם הנעל, לירוק עליי ולקרוא לי בקללות. הוא רק מסמן לי להסתובב וזהו אני כבר בגובה אחד עם הבלטות. ברגע.)
אני גם מפחדת וגם מחכה לזה. זה נשמע מוזר אבל ממש ככה את שני הדברים הרגשתי באותו הזמן.
זה לא כיף לי בכלל ובגלל זה אני הכי הכי אוהבת את זה.
אני אוהבת את זה כי הוא עושה את זה למרות שאני לא רוצה, כי זה מה שהוא רוצה. ולמרות שהוא יודע שזה כואב לי ואני בוכה בהיסטריה והוא לא מתרגש בכלל. רק באלימות שקטה כזאת מלעיט אותי תוך כדי ברכות בדברי הרגעה ומחמאות שקרניות כמה אני גיבורה וליטופים ואיומים מרומזים כמו ״אנחנו לא רוצים שאני אכעס, נכון?״ ויודע שזה יעבוד לו כי תמיד יותר מהכל אני הכי רוצה להיות טובה בעיניו.