לפני 6 שנים. 14 באוגוסט 2018 בשעה 8:42
כשאני נפגעת אני נאלמת,אני לא מצליחה לדבר ואני אפילו עוד לא יודעת מה. הלומה.
וקשה להבין כמה אני שברירית והדינמיקה נהיית כזאת קרה ועניינית בלי רוך ובלי חיבה,
ואז האישור שאני ככ צריכה, שיכל להוציא אותי מזה בחתיכה אחת, התוקף הזה ממנו שאני בסדר- הוא נפקד.
אני רק נהיית כמו קיפוד, מתכדררת, לפעמים גם מוציאה על עצמי קצת קוצים, עד שאני מתגברת.
לא עליו, כי עליו אני שרופה. מאוד מאוד. אבל מתגברת על זה שנעלבתי ושנפגעתי
ואני מתחרטת שאני ככה, שזה נגמר ב"אוקי"
אני גם לא כזאת דברנית גדולה בעניינים האלה,
אני מבינה שאין הרבה מה לומר, שנגמר,
אני רוצה להגיד שלום, ותודה.
אבל הזמן עובר ומי כבר יתקשר רק כדי להגיד תודה
או שלום.
או סליחה שלא עשיתי את זה עד עכשיו