עם עצמי אני בטוב. אני יודעת מה אני אוהבת וגם אין לי קשיים עם לקבל את זה על עצמי וזה לא מתנגש לי עם הפמיניזם וכל זה. אני הכי אוהבת להיות שפוטה.
אין לי אג׳נדות גדולות כאלה שלפעמים כותבים פה שזה הסדר הטבעי ושאישה צריכה לשרת גבר (למרות שתמשיכו לכתוב בנות כי לפעמים זה מאוד מחרמן) לדעתי כל אחד שיעשה מה שטוב לו וזהו. מה שעושה לי את זה עכשיו זה דווקא גבר שלא רוצה אותך ככה. אולי השתניתי אבל אני שמתי לב שכשאני פוגשת מישהו שאני קולטת שזה מה שמחרמן אותו שאני כזה צעצוע קל מדי ישר יורד לי. אני יכולה להיות שפוטה רק של גבר שזה לא מה שהוא מחפש. האדישות הזאת מטמטמת אותיייי
ואז לעניינים יש את הדרך שלהם להסתדר והוא לא בעניין הזה בכלל ויותר מזה הוא מתעצבן על זה ועוד יותר מזה כשהוא מתעצבן אז משפריץ ממנו הגבר וזה מחרמן נורא. הוא מתעצבן שאני תמיד רוצה את מה שהוא רוצה ושאני כמעט אף פעם לא אומרת לא ומה זה הדבר הזה רק לתת בלי לקבל (לפני שבוע ביומהולדת שלי בדרכי לעוד מציצה הוא מהעצבים הצמיד אותי באגרסיביות למיטה והכריח אותי לקבל ביד וזה היה ככ שתלטני ומגרה ונהדר) ושכל הזמן אני מתנצלת ואומרת סליחה (בכלל בא לי נורא לומר -סליחה אדוני- אבל אני מתאפקת:) לא מזמן הוא הושיב אותי לשיחה והסביר לי שהוא לא אבא שלי, הוא חבר שלי ושאני אפסיק לבקש רשות על כל דבר וחייכתי כזה חיוך מפגר ורציתי לאכול אותו. פעם אחת הוא עשה לי סשן וכל הזמן התפקעתי מצחוק ואחכ אמרתי לו שזה היה נורא חמוד אבל שיידע שאני לא צריכה את כל ההצגה הזאת ושהוא עצמו הוא בכלל הכי בדסמי והכי יפה בעיניי. וזה נורא מצחיק אותי שאני רואה אותו חושב לעצמו מי זאת ההזויה הזאת ואיך מיישבים את הפרדוקס הזה כי הוא לא יודע איך לאכול אותי והוא גם אומר את זה שאני לא נורמלית אבל אני בכלל חושבת שהוא חולה על זה ושהוא מכור. ואז אני אומרת שהכל אפשר לפתור בסקס ושאם כשנריב הוא רק יוריד חולצה זה ממש יעזור ובכלל אם בבית הוא יכול להסתובב בלי חולצה הכל יהיה יותר טוב. זה ממש להחפיץ אותו אני יודעת וזה בכלל אמור להיות הפוך, לא? אבל הכתפיים הרחבות האלה מערפלות אותי ומשבשות לי את קו המחשבה ואני נהיית גורה ובא לי רק לכרכר אחריו כל היום.
היום כשהוא התעצבן עליי שאלתי אותו אם זה עצבים כאלה שבא לו להוריד לי סטירה (לדעתי בא לו ממש אבל הוא לא מרשה לעצמו כי זה כאילו אסור).
ואז אמרתי לו שיידע שבכלל שכשהוא מתעצבן או לא או סתם אם בא לו הוא יכול מתי שהוא רוצה.
(איזה מבט הוא נתן לי אולי קצת הגזמתי. נראה:)
