״כן, כן. דאדי, תלמד אותי לאכול עם מקלות, כי כי אף פעם לא ידעתי, אף פעם לא הצלחתי לעשות את זה.. זה מסובך לי״
בקול של קטנה, היא מבקשת ממני בהתלהבות ללמד אותה לאכול עם מקלות אכילה, כי זה מסובך לה, הזמנתי לקטני סושי הביתה והיא רוצה ללמוד להשתמש במקלות אכילה כמו ילדה גדולה. בואו אני אספר לכם משהו על הנסיכה שלי, היא מאד קטנה ואפילו קצת מקנאה בגדולות. היא מקנאה בהן שהן יכולות ללבוש מה שהן רוצות ולפתות בנים מתי שבא להם, בעוד קטני תלבש רק מה שאאשר לה, כדי שבנים רעים בכלל לא יסתכלו עליה. ואם יסתכלו? פשוט נראה להם את החיתול המלא שלה! בטוח היא גם ממש מקנאה בבנות גדולות שהן יכולות לגעת בפושפוש מתי שבא להן, כי העגבניה הקטנה לא יכולה, כי היא פעם אחת רצה לאונן בעבודה שלה, כי כתבתי לה כמה דברים מחרמנים ממש, היא לא התאפקה והלכה לאונן בשרותים ובגלל זה אסור לה לגעת בפושפוש, היא גם מקנאה בגדולות שיודעות לאכול בסכין ומזלג בעוד שלקטנה שלי יש סכום פלסטיק של קטנות, כדי שהיא לא תיחתך… היא מקנאה בהן שהן הולכות לישון מאוחר בעוד שאת המלאכית משכיבים לישון בצהריים עם מוצצי בפה. את מבינה, דאדי חשב על הכל… את כבר עמוק במציאות הזו, הברירות שלך נעלמות, אני אוהב לפרוס את הבושה שלך והמבוכה שלך על המגש היפה שלי, מול מי שאחליט, להיות זה שקובע כמה תושפלי, כמה תובכי, כמה תהיי אדומה כמו עגבניה מבושה. זה מטריף אותך, הא? לדעת שיש אדם אחר ששולט על רמת הבושה שלך, שיכול ברגע אחד להפוך אותך לאדומה בטירוף ורגע אחרי זה להרגיע את הפחד. יש לי הקלטות ותמונות, יש לי מידע, יש לי עשרות הקלטות שלך ששומעים את הקול שלך נכנע לבושה שלך ולהשפלה שלך ומתחנן לחיתול, לדאדי, לקביעות משפילות וללקיחת הברירה… אני יוצר לך את מה שאת מפנטזת שנים שיצרו לך, לי יש רצון ואנרגיה וכוונות והכי חשוב, האכפתיות מהאושר שלך. הבטחתי לך עולם שהוא רק שלך, וזה מה שתקבלי, תינוקת שלי, שלולית של מבוכה שלי, תראי איך כל הצפיות שלי בבלוג, כל יום יודעות עכשיו שקטני לא יודעת לאכול עם מקלות אכילה, קטני בקושי מתאפקת וכמעט עושה פיפי על עצמה, לקטני אסור לגעת בפושפוש… אוי תינוקי שלי. אולי נביא בייביסיטר לקטני, בחורה נחמדה שתשחק איתך בזמן שדאדי עובד או עסוק. בטח זה יהיה כיף, להיות נבוכה מול בייביסיטר זרה, עם חיתול מלא ולחיים אדומות מבושה. ילדה טובה שלי. תתנהגי יפה בעבודה, בלי להשאיר שלוליות.
היא כל הזמן חושבת על יום חמישי - כי היא מתה מפחד אבל בינינו? מאדימה מכל מחשבה נעימה ועוטפת על היום הזה.
ולכן/ם, יש מושג מה יקרה לה ביום חמישי?