אז להמשיך את הפוסט הקודם, היה נפלא ליצור מצב שכל הכלוב ידע מה יקרה לה לפניה, כולם ידעו מתי היא תיקשר לפניה, למרות שהחמודית בהחלט שיערה את זה 😄 והיא קראה אותו, קשורה ומבוהלת וסומכת בטווח שבין סקרנות מרטיבה להיסטריה, שבהחלט הגיעה אחרי שהתחילו הדגדוגים החזקים… צחוק בלתי נשלט, צעקות, נסיון לבעוט (חחחחח) והשתוללות והתחננות ואפילו נסיונות לנשוך היו שם! מה זה! נסיכה עם שיניים זאתי :)
הכל היה מושלם כמו שרציתי, טיולים, שינה ביחד, חיתולים, ספאנקים, מלא מגע, חיבוקים, מוצצי וגם וואנזי של נסיכות קטנטנות מתוקות, של עוגיות קטנטנות, למדתי אותה ועליה עוד מאין ספור תקשורת ושיחות. היו גם אין ספור זקפות בוקר ורטיבות בלתי פוסקות, הזיפים שלי מדגדגים אותה בכל נשיקה והיא משתוללת (אוח על ההשתוללות הכנועה הזו, שהיא מנסה ומנסה) ואני כל רגע תופס, את הפנים, הידיים, מאפס ומרתק, למיטה הנעימה או לקיר הקר. נפלא לצאת איתה למסעדות איכותיות כשהיא לבושה טיפטופ ומסובבת ראשים של גברים כשיושבת איתי ועשר דקות אחרי זה, בחדר מחותלת בחיתולי או עושה פיפי ואני מנגב לה את הפושפוש שלה, במצב שאף גבר חרמן מניאק אפס לא יעיז להסתכל על התינוקי שלי ואני מקלח אותה, עושה לה קוקיות של תינוקות, נותן לה לשתות מבקבוק (תמונת הערב - אני על הכורסא, לבוש, היא על הרצפה, ערומה, מחזיקה בשתי בידיה הקטנות בקבוק ורוד ושקוף ושותה מים, שנינו מסתכלים על המראה מולנו ונמסים מהתמונה הזו) וזה ממשיך להרדמות שלה בזרועותיי, כל הפחדים שלה נעלמים וגם שלי, שנינו לא חושבים על העולם ומרחפים בפלנטה הפרטית שלנו, בחלל שלנו, חלל של תינוקות, של ביגוד של חמודות קטנות, של עוגיות מתוקות. לדאוג לה כמו לקטני, לנסיכונת ומצד שני להחזיק את היד שלה, כמו לאישה חזקה, משכילה ודעתנית, מרשימה שהופכת ברגע לשלולית, מטריף לשנינו את החושים וגורם לנו להיות במקום הנכון לנו, אין ספור צחוקים וסודות, פנטזיות שהוגשמו ויוגשמו, הרגשה של פינוק. עשיתי את זה, עשיתי לה את הסופש שהבטחתי לה, הצלחתי, בזכותה, לגרום למצב שהיא במרכז, מפונקת, תינוקת, שלי, לא דואגת מכלום… רק התחלנו, אנחנו נעשה עוד הרבה יותר כי אנחנו צוות מספר אחד. מספר אחד, שמעת? אין עלינו, שנינו בלתי מנוצחים ♥️
דאדי שלך. ♥️👧🏻
