כשאני מוצץ לגבר, כלומר הזין שלו בפה/גרון שלי, למצוץ אחד על אחד זה משעמם. אני לא יודע ממש מה לעשות וחייב כיוון טוב, טיונינג... בבסיס הרעיון הוא המאזין, אני הכלי נגינה וחייבת להיות נגנית. התפקיד של הנגנית הוא לנגן בי, להזיז אותי ולגעת בי כדי שהמציצה תהיה מושקעת ומכל הלב, על הבחורה שנמצאת על ברכיה לצידי ומאחורי, לגעת בי, פעם עדין, פעם חזק, להניע את ראשי אבל לא רק, אלא את כולי, לקמר את גבי, לגעת בזין הבלתי שמיש (ברגע הזה), לחנוק, לצבוט, להכות, לעשות נעים, ללטף, כל דבר שיגרום לי לנגן טוב יותר עם דפנות פי וגרוני בזין של הגבר שיושב מולי, כאשר קבלת ההחלטות ושליטה על גופי נלקחת ממני, אני הופך לכלי משומש שצריך לדעת לכוון. כדי להפיק מוזיקה כזו יפה, צריך שלושה אנשים, מאזין, כלי ונגנית. התפקיד של הנגנית הוא הכי חשוב, היא צריכה לשים לב תדיר שהמאזין נהנה מכל רגע ושכלי הנגינה נשאר מכוון כל הזמן, שכל המיתרים מתוחים כדי להפיק מלודיה מדוייקת. אני מקנא בנגניות, אני שמח שאני כלי.
בוקר טוב :)
(בראשי זה נקרא יותר טוב...)