צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

:)

הבלוג שלי הוא שלי, חלק ממני. אני אכתוב בו את מה שאני מרגיש ואת הדעות שלי(כמובן במסגרת החוק). מי שלא טוב לא מוזמן לא להיכנס. אני אפילו מעדיף את זה. אם אני ביקשתי מאדם לא להגיב לי והוא/היא ממשיכים, חסימה מיידית ופניה להנהלת האתר תתרחש. לא זה לא, גם אם מה שאני כותב בבלוג *שלי* לא מתאים לעיניים הרגישות שלכם/ן...
כל קריאה בבלוג שלי מהווה הסכמה של קורא לא לבטל לי דעות/לא להגיב לי תגובות מבטלות. זה הבלוג שלי ואני לא חייב להתחשב באיש. מי שלא מתאים לו/לה, מוזמנים לא להיכנס ואף לחסום אותי ולהתעלם מקיומי, אני רק אשמח.
לפני שנה. יום שני, 7 באפריל 2025 בשעה 4:25

שאוונות הפכה לחלק ממני, שתקשורת עם נשים נעלמה כליל, שאהבה וזוגיות הפכו למילים בסינית ולא יותר, שפורנו זה הכי קרוב לאישה שאי פעם תהיה לי. הכי עצוב? שפעם הייתי מבלה, מכיר, היו מחזרות, הייתה אנרגיה מינית ובילויים עד הבוקר. היום? מוות מבפנים, כבר תקופה ארוכה. ורק לשמור סודות מהסביבה, זה מה שנשאר, לשקר שיש זוגיות, סקס... לפעמים להתפגר מפיגוע/מחלה נראה כמו כרטיס יציאה לא רע בכלל... 

תחביבית בעשרות אלפי שקלים נמקים בפינה וחלומות שרציתי להגשים? בדיחה, לא יוגשם דבר. איזו אישה תרצה להכיר מישהו כמוני? מניח שאף אחת, לכן ה״תפילה״ לכרטיס היציאה חזקה מתמיד, אפילו לקבוע תור לפסיכיאטרית נשמע כמו טרחה 🤦🏻‍♂️

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י