הקטן שלי אוהב מכות בטוסיק.
לך תבין...
הילד בן שנה וחצי. בריון קטן וחייכן. אמא שלו שתחייה מאלפת אותו כבר מעכשיו. לפני כמה ימים היא הודיעה לי שהילד אוהב מכות בטוסיק, "תראה" היא מדגימה לי איך הקטנצ'יק עושה בכוונה דברים שאסור לו ומרים את הטוסיק למכה. כשהוא מקבל אותה הוא מצחקק באושר גדול ומנסה להשיג עוד אחת... שולט מלמטה.
ואני זה הפחיד אותי.
לא יודע למה.
לא רוצה את הבן שלי סאב.
לא יודע למה.
מה שהכי חולני בעניין הזה זה שאני כזה, אני אוהב את זה, אני סוטה וטוב לי. אז למה אני מפחד שילדי יצאו כאלה? אני כל הזמן מריץ תסריטים בראש. התסריט שהבן שלי מגיע אלי בגיל 20 עם בחור ואומר לי "אבא, אני הומו" נראה לי סביר ולא ממש מזיז לי. ולעומת זאת התסריט שהילד מגיע אלי עם בחורה ואומר לי "אבא תכיר, זו המלכה שלי" מרעיד לי את כל הגוף. מלחיץ אותי. אולי זה בגלל שאני לא ממש שלם עם עצמי, אולי זה בגלל שגם בעיני עצמי אני נחשב לא נורמטיבי. אז נכון, אני עושה את זה כי זה עושה לי טוב ומגרה אותי אבל מעולם כנראה לא השלמתי עם זה, אני כנראה לא אוהב את זה בעצמי ולכן כל כך מפחד כשהילד שלי משקף לי את זה. יש לי עוד עבודה לעשות על עצמי.
אני זוכר בהתחלה כשגיליתי על כל עולם ההגדרות אז ניסיתי להגדיר את עצמי ודי מהר נשברתי. אז החלטתי שאני לא אחשוב ופשוט אזרום עם מה שאני אוהב. וזה מה שאני עושה. אבל מקרים כאלו מוכיחים לי שוב ושוב שמשהו כנראה לא סגור סופית אצלי, משהו לא שלם. כי אם אני הייתי שלם עם עצמי לא הייתי בחרדות מזה שהילד שלי יצא כמוני, הרי טוב לי וזה בדיוק מה שאני אמור לאחל לו, לא?
המוח מתחיל להוציא אדים, נניח לזה כרגע...
לפני 19 שנים. 3 באוגוסט 2005 בשעה 7:01