תראו, שור מדבר!

הכל היה בסדר באמת...

עומד לו השור באחו בשלווה ומכרסם בנחת מהדשא. לועס, מעלה גרה, רגוע ושליו. לא ממש מרגיש צורך לכתוב, להתדיין, לחטוף להחטיף, כלום ממש. עשב ושלווה.

פתאום!
אאוט אוף נווור,
נוחתת עליו איזה קטנה אחת, מודיעה לו שהיא "העבירה לו את השרביט" ונעלמת בצהלות שמחה וגיל לאופק.

והשור לא מבין כלום.


חשוב לציין כי השור הוא טמבל לא קטן. לא מבין בהתפלספויות ויציאות. פעם בתקופה שהיה צעיר ונועז, היה רודף ברחובות פמפולונה אחרי בחורות כאלה, נוגח להן בתחת ואז מברר בדיוק מה הן רוצות ממנו ולמה הן נחתו עליו פתאום. אבל כל זה היה פעם. היום כל מה שמעניין אותו זה הדשא. והשקט.
חשוב גם לציין שהשור כבר מזמן לא בעניינים. אין לו שמץ של מושג מה לעשות עם השרביט הזו, באמת שלא.
אז בקצב שלו, שהוא די איטי, הוא ניגש אל הבלוג שלו מניח שם את השרביט.
וחוזר אל האחו...

ואם למישהו בא לקחת את השרביט מהשור... בכבוד, שיקח...