תראו, שור מדבר!

"איך חברות הסלולר גובות מאיתנו כסף על שיחות שאנו כלל לא עונים עליהן?" מכריז גיא זוהר בדרמטיות "זה היה היום שהיה..."
וואי, מעניין... היא אומרת לי ומזדקפת על הספה.
"תראי", אני נותן עוד כמה לחיצות חזקות על כף הרגל שלה, סוחט ממנה כמה אנחות קטנות של הנאה, לוקח את האצבעות הרגל שלה בפי ומדבר תוך כדי יניקה, "את יכולה לגלות כיצד חברות הסלולר גונבות ממך כסף... או שאת יכולה לבוא איתי לחדר ולהגיע לשיאים חדשים של אורגזמה... לבחירתך..." ואני קם ולוקח את כוסות הקפה למטבח.

אני מתגלח לכבודה, היא שונאת שאני שורט.
היא מתלבשת לכבודי, נועלת את המגפיים השחורים המיתולוגיים, אלו שעד יום מותי כנראה יחרמנו אותי.
היא מגרה אותי, דוחפת לי את המגף אל הפנים, אני מתמסר לה, היא מזנקת עלי, מתיישבת לי על הפנים, אני יונק, מלקק, מתרגש, משרת...
היא פוקדת עלי לזיין אותה. ואני... שור צייתן.
והיא עולה... ואני ממריא... ודווקא לקראת הסוף משהו מתפספס לה, הגניחות יורדות...

היא מחבקת אותי אליה.
"רוצה שאני ארד לך שוב?"
"לא"
"למה לא?"
"קיבלתי מה שרציתי..."
"אבל לא גמרת"
"אז מה?"
ולא עוזר מה שאני אומר. ולא עוזר שאני מסביר לה שאני מרגיש שאני לא ממלא את הייעוד שלי, שאני רוצה לשרת אותה, לענג אותה.
היא מתעקשת להיות מאושרת, ובסוף מצליחה לשחרר את התסכולים שלי... באהבה.

ובבוקר בדרך לעבודה אני מחייך לעצמי, מוקף זרים ברכבת שלא מבינים על מה ולמה אני כה זחוח. ושולח לה אס אמ אס מאוהב, מספר לה שאני מת עליה. והיא שולחת לי חזרה שגם היא, ומאחלת לי יום של מחשבות טובות.

אז הנה מחשבה טובה,
אני מאוהב. עדיין.

אם אני זוכר נכון, זה היה מיקי רורק בליבו של אנג'ל שאמר את זה:
"today is wednsday, its anything-can-happend day"
מת על המשפט הזה...