תקנאו בי.
ואם אפשר אז עכשיו ומהר. אני אתן לכם את הסיבות, בטח שאני אתן, רק תבטיחו לקנא בי בסוף.
תקנאו בי אנשים, תקנאו בי. כי יש לי אישה מדהימה במיוחד. אוהבת, חמה, טובה כל כך. היא אוהבת אותי בצורה מוגזמת שכמעט ולא מגיעה לי, היא איתי כל כך הרבה שנים ועדיין...
תקנאו בי אנשים, תקנאו. כי האישה המדהימה הזו היא גם המלכה המושלמת, המלכה שלי. היא מכירה כל נים בנפשי ובגופי, יודעת להרים אותי לכאב מהול בעונג, יודעת לעשות לי טוב. היא מסשנת אותי מאהבה, ואם זה לא בדס"מ מושלם אז אני לא יודע מה כן.
תקנאו בי, קדימה. כי יש לי עבודה יצירתית ומדהימה, כזו שהמון אנשים חולמים עליה. אני משפיע, קובע, מתחכך, מבלה ועוד מקבל משכורת בסוף החודש.
תקנאו בי, זה הזמן. כי יש לי ילדים מדהימים בכל קנה מידה. ואת זה כבר שמעתי מהמון אנשים קצת יותר אובייקטיבים ממני. הילדה שלי היא נס עולמי, קרן אור מושלמת, נשמה טובה וטהורה שמחיבוק אחד שלה אני נמס לשעות אחר כך. והילדון (כן יש לי בן ובת, גם בזה הצליח לי) אמנם עדיין קטן אבל חיוך אחד שלו שווה באמת את כל העולם.
תקנאו בי, ויפה שעה אחת קודם. בגלל החברים הנפלאים שלי, בגלל המשפחה המקסימה שלי, בגלל העבודה המגניבה שלי, בגלל מה שרק בא לכם... תקנאו בי... בבקשה?
לפני 20 שנים. 27 בספטמבר 2004 בשעה 6:47
