יש צרכים שאני חייב לממש. כמו לכתוב למשל.
אז לפעמים יש לי מושג ויש מקרים שאני פשוט יושב ומשפריץ מילים החוצה. נולדתי עם היכולת הלא ברורה הזו לכתוב מאסות של טקסט על כלום. להזיז אוויר מצד לצד ולעשות את זה כל כך טוב שאנשים לא ישימו לב לזה בכלל. סוג של מומחיות, אגרויסה מומחיות.
זה מה שהוביל אותי אתמול להתחיל לעשות רשימה של כל מה שבא לי לעשות. מצאתי את עצמי עומד במקלחת ומהגג על מה בא לי לעשות עכשיו, ממש עכשיו.
קודם כל זה היה לצאת מהמקלחת ולגלות שאני על החוף בסיני.
נורא בא לי סיני.
ובא לי גם לבד, רק אני וספר טוב.
ים, שלווה, שקט, דגים.
בא לי.
ובא לי לטוס שוב לטיול של אחרי צבא,
אבל הפעם איתה.
בא לי אותה לעצמי ל5 חודשים של טיול בחו"ל. רק אנחנו.
ובא לי עליה.
ובא לי סשן.
ובא לי לצייר.
ובא לי מסעדה באמת באמת טובה.
אוי אני גם יודע איזה - בא לי כרמלה בנחלה.
ובא לי לישון.
ובא לי לעזוב הכל ולנסוע לניו יורק לחודש, לשנה, לשנתיים!
ובא לי לצעוק אני פרחה,
הנה מתחיל לו עוד יום עבודה...
בא לי שיגיע כבר סוף שבוע...
לפני 19 שנים. 22 ביוני 2005 בשעה 6:16
