לומדת את עצמי לדעת.

מאורעות מהחיים האמיתיים שלי גרמו לי להתרחק מהבדסמ כמעט לגמרי.

(אמרתי "חיים האמיתיים"? Wtf??)

החיים יש להם כח משלהם למשוך אותך לכיוון הנכון גם כשאתה לא רוצה.

(אמרתי "לכיוון הנכון?" טוב נו, נגיד...)

מתגעגעת לבדסמ מאוד, מודה.

(בן זונה מתגעגעת...)

אבל אין כוחות להתנגד, מה גם שאני לא בדיוק סגורה על עצמי, שכחתי מה אני רוצה, מה אני צריכה לעצמי.

("לא סגורה"...הרגשה נוראית)

להיות מבולבלת זה חלק מהדרך.

(נחמה של טיפשים, להלן ☝)

צריכה להיות קצת יותר סולידרית עם עצמי, המטרה מקדשת את האמצעים.
(פחחחח, בסדר....)

מבולבלים? גם אני.