דיוק הכאב וטשטוש האושר

נורא לחשוב להצליח להיפגש עם עצמך

לשקף את הנפש לעצמה

אני חושב שבחברה פוסט מודרנית כל הרעיון של ניכוח עצמי נעלם, והופך למין ניו אייג' מוזר. שבו אין חשבון נפש אלא יותר העצמת הנפש.

ואולי הכי חשוב בקשר בין שני אנשים זה זה.

אז, אברהם חלפי

בלילה נפלו ציפורים מן הקן,
ועצים רעדו בלילה.
והחיים הגדולים נהיו קטנים
ובכו לחיות.

אולי לא היה עוד דבר ברקיע.
אולי מעולם לא היה ברקיע דבר.
ורק מישהו,
כציפור שנפלה מן הקן,
דימה למצוא ברקיע דבר.

ולבכי היה טוב כי עודנו בכי,
וטוב לדמעות - כי דמעות הן
בלילה,
תמיד בלילה,
שואג סער איתן
ומכה על לב הענפים.
ונזכרים הענפים כי ליבם כואב.
ומישהו כציפור שנפלה מן הקן
וכענף שבור,
שאינו יודע מי הוא, מי הוא-
נופל גם הוא

בלילה נפלו ציפורים מן הקן,
ועצים רעדו בלילה.