אם הייתי יכולה הייתי שותה יותר. ומעשנת יותר ופחות סיגריות, ואוכלת רק את הכמות המדויקת שאני צריכה כדי להפסיק את הסחרחורת. והולכת לישון בארבע לפנות בוקר וקמה באחת בשביל לחזור לישון שוב בעוד כמה שעות. אם הייתי יכולה הייתי נותנת לאלפי גברים לגעת בי בכל הדרכים שדוחות אותי כל כך והגוף שלי היה מתמסר אליהם. הייתי יוצאת למסיבות ושוכבת עם גברים שראיתי רק במטושטש והופכת להיות כל הדברים שלא רצית שאהיה.
אם הייתי יכולה הייתי מכעיסה אותך כל כך, עד שלא היית יכול יותר לשתוק. הייתי מותחת את הגבול עד שהיית חוזר בשאגה איומה ועוטף אותי מתחת לכנפייך.
(וכשכל זה לא היה עובד אולי הייתי מתה. ואז פשוט היינו נפגשים שוב)
"אני לא מדבר על עירום של תשוקה, אלא על עירום מסוג אחר לגמרי, שכמעט אי אפשר לעמוד מולו בלי להזדעזע ולברוח לתוך הבגדים, עירום קלוף-עור" (דוד גרוסמן, שתהי לי הסכין)
