לפני 6 שנים. 3 בספטמבר 2018 בשעה 10:58
גיליתי פארק חדש (עבורי) מתחת לדירה החדשה (גם כן, רק עבורי. עם קירות שמתקלפים ומטבח שהוא לא יותר משיש ארוך ארוך וחלון גדול בסלון שמשקיף על מגרש החניה והזבל) ובלילה אני יוצאת אליו, חמושה בטייץ ונעלי ספורט ושוכבת על הדשא. אין כוכבים בירושלים, אבל לפחות אפשר קצת לנשום, אפילו בתוך השכונה כשאני מוקפת בבניינים של דיור ציבורי ופיח של אגד. אני שואפת אוויר ונושפת דמעות וסופרת בכפולות של שלוש עד שהדופק מאט והלב מגליד.
יש לי עבודה חדשה וקניתי לי קופסת אוכל של אנה ואלזה וכל בוקר אני ממלאה אותה בסנדוויץ' ובמלפפון חתוך לעיגולים. קוראים לזה להיות מבוגרת.
חלמתי שהכל כמו אז
