לפני 6 שנים. 16 בספטמבר 2018 בשעה 7:57
בלילה חלמתי שאני רצה לים. יורדת מהדירה הירושלמית שלי ורצה למטה את כל הדרך עד לתל אביב, שם חלצתי את הנעליים והתחתונים ונכנסתי לגלים שעטפו אותי מכל הכיוונים. אם תדקרו אותי תגלו שהדם שלי מלוח ומבריק ומלא בעצב.
בלילות אני שוב הפוכה. החושך זוחל ללב שלי דרך השריטות שברגליים ויוצא החוצה בצורת דמעות. אני בת 13 שוב, יושבת במיטה ורועדת עד שהשמש חוזרת.
אני רוצה צנצנת עם חרציות בחדר שלי. כאלו שאפשר להסתכל עליהן ולקוות שהכל יהיה בסדר.
ביום אנחנו יודעים שמה שאיננו, איננו. אבל בלילה זה שונה. -מרגרט אטווד
