לפני 6 שנים. 3 באוקטובר 2018 בשעה 13:37
אני אוהבת לשבת במשרד. אני נהנית לשבת ממש מול הדלת הפתוחה ולהסתכל על השכונה שקטה ועצלה. אני לובשת תמיד את הג'ינס השחור שלי, שעושה לי טוסיק ונוח כל כך עד שלפעמים אני מצטערת להוריד אותו בסוף היום. יש לי מדף שלם בארון שמוקדש רק לאוכל- אני מחביאה שם בקבוקי קולה סגורים וקופסת אוריאו אכולה למחצה ודברים קטנים לנשנש באמצע הלילה כשהפחד משתלט. אני אוהבת מדרגות וחרציות וריח של ספרים ישנים ולבנדר. אני אוהבת לשטוף את הפנים בסבון הכתום שלי וללבוש תחתונים שחורים קטנים ולישון שנצ ולרדת בתחנת האוטובוס הרחוקה כדי ללכת עוד קצת בחוץ. אני לא תמיד בסדר, אבל כשאני כן זה מרגיש כאילו זה לנצח.
היום בדרך הביתה אני אעמיד פנים שיש לי מספיק תקציב ואקנה לי את הגלידה הטבעונית שבמכולת ממול. הכלב של השכנים חייך אלי וחייכתי אליו בחזרה.
(וזיכרון אשר דוהה בתוך הלב כואב)
