לפני 6 שנים. 24 באוקטובר 2018 בשעה 21:36
מישהו שאהבתי פעם היה שר לי את השיר הזה. ומחבק אותי חזק ולא עוזב גם אחרי שהוא נרדם ואני הייתי קורסת מתחת ליד החזקה שלו. הוא היה מעיר אותי בבוקר ומשכיב אותי במיטה בלילה ומלמד אותי לאהוב סדרות מטופשות ואוכל טוב. הוא היה מבשל לי פסטה ולזניה ואני הייתי אופה לו עוגות וקינוחי כוסות קטנים. הוא הראה לי איך לאהוב בכל הכוח ונעלם כשהכל התרסק. בלילות כאלו אני זוכרת אותו חזק ומאחלת לו את כל הטוב שיש. ולפעמים קצת סרטן. סתם כלבה.
פעם הייתי ילדה יפה ושמחה והיום אני עצובה ומכוערת. אמרו לי שחיכית שכולם יבואו להיפרד לפני שהלכת, אבל אני לא הגעתי. והלכת בלי להחזיק לי את היד בפעם האחרונה. הזיכרון האחרון שלי ממך הוא שלך מדמם על הרצפה וצעקות אימים שיצאו מהפה שלי. הלוואי ולא הייתי בכלל.
איך יודעים כשרואים שמגיע מלאך, מה עושים לו שהוא יישאר