תשאירי לי מקום לחבק אותך

הייתה תקופה קצרה, לפני כמה חודשים, שהייתי יכולה להגיד לעצמי: "היום לפני שנה הוא נגע בכל חלק בגוף שלי". בימים האלו הגעגוע היה מאוד ממוקד; אתה ואני והביחד. כבר זמן מה שאני תועה בחלל ומחפשת משהו להיאחז בו. אני לא זוכרת מי אתה, אני לא זוכרת מי היינו. כשקמתי מהשנצ הרגשתי את החיים תופסים לי מתחת לסרעפת ומושכים חזק. אני לא יודעת יותר שום דבר, מלבד העובדה שאני חסרה מבפנים. פאזל של 500 חלקים בלי אחריות. איבדתי את החלק הזה לפני שנים ומאז אני מנסה להשלים אותו עם חלקים אקראיים. כמעט הצלחתי ואיבדתי שוב. חלמתי שאני יושבת עם זר של פרחים ליד הקבר שלך ושוכחת למה בכלל הגעתי. קשה לי לאבד וקשה לי להמשיך הלאה ואני לא יודעת מה ללבוש.

(וריח ילדות, ריח דבק ואורן)

https://www.youtube.com/watch?v=S-BcP_LIAU8