תשאירי לי מקום לחבק אותך

*

פעם אהבה גדולה חתכה את חיי לשניים.
והחלק הראשון ממשיך לפרפר
במקום אחר, כנחש קטוע.
השנים שחלפו הרגיעו אותי
והביאו רפואה לליבי ומנוחה לעיניי.

ואני כאיש עומד במדבר יהודה
מול שלט "גובה פני הים",
ולא יראה את הים, אבל הוא יודע.
כך לזכור פניך בכל מקום
בגובה פניך.

(יהודה עמיחי)

[ולמרות הכל אני עדיין כותבת. כבר חודש שאני הולכת לישון בוכה ואני כל הזמן מנסה להיזכר ורק מאבדת פרטים. את העיניים שלך ואת הקול שלך ואת הגוף הרועד. והייתי רוצה לאהוב מישהו אחר אבל אני ילדה שונה משהייתי ושכחתי איך לנשום אוויר של לילה בלי להיחנק.]