ללא שם.

הכל פתטי. הכל מיותר. הכל כבר נאמר. אין טעם בכלום. גם בזה. העולם באמת שחור לבן בסופו של דבר. כלום לא ישתנה יותר. למה לא חנקת אותי עד הסוף? למה? 

זה מה שנשאר לך. אתה לא תנצל אותן, אני יודעת. 24 שעות אני יושבת מול השעון. בידיעה מוחלטת שאני מבזבזת את הזמן. ומחכה בכל זאת. ואף פעם לא תבין. מזל טוב לי. נשארו 2 דקות. 

ולא להתראות. וכל מילה נוספת מיותרת. 

חודשים שלא נכנסתי לכאן. חבל שנכנסתי. כי הפוסט האחרון שלי. ובדיוק אוננתי וחשבתי על זה.  ובום. וכלום לא השתנה. אם זה אפשרי, הייתי שונאת את עצמי עוד יותר. הלוואי ויכולתי לשנוא אותו. אולי אז היה לי יותר קל. או שלא. אני לא באמת יודעת. אני לא יודעת יותר כלום. אבודה לגמרי. אפילו לאונן כמו שצריך אני לא מצליחה יותר. עוד קצת ואברבאנל. מגיע לי. מטומטמת. 

זה מה שאני צריכה כרגע. סקס שמרוכז רק בי ובהנאה שלי. עד שלא אתמוטט וארדם. 

רק שאני צריכה את זה ממנו. וזה לא יקרה. 

זה המצב. תתמודדי. אני מנסה. לא מצליחה. אז קיפאון. אולי אפילו אצליח ככה לחזור למצב הקודם. לפני שהכרתי אותך. לפני שהייתי צריכה להתמודד. אולי לא. קרוב לוודאי לא. אז קיפאון. 

...כשאת עוברת על רשימת הקשר הארוכה שלך ואין שם בן אדם אחד שאפשר פשוט לשבת איתו ביחד, לשתוק ולבכות כשיתחשק לך. בלי שאלות, בלי דיבורים, בלי כלום. שיתעסק בדברים שלו, שיעשה מה שבא לו, העיקר שיהיה מישהו בסביבה שאפשר לפרוק לידו בשקט וחופשיות.

הרגשה מחורבנת ביותר. 

אנשים חושבים שלהיות בן אדם חזק זה יתרון. כשאת אישה, אז פי כמה. הם מחזיקים ממך, מחמיאים לך וכו'.

מה שהם לא מבינים, זה שאם משהו מצליח לשבור אותך, זה פי כמה יותר חזק ועוצמתי. 

כי פתאום את לא יודעת איך. איך להתמודד, לחיות ומה לעשות עם כל זה. פתאום את מגלה מה זה לאבד תאבון, לא להצליח לישון, לא לתפקד. כשפתאום את בוכה בלי הפסקה ולא יכולה לעצור. 

כשכל החיים ידעת להתמודד עם הכל, לבד, תמיד הסתדרת, לגלות פתאום שאין לך מושג מה עושים עכשיו, בשביל מה כל זה ומה הטעם...את הולכת לאיבוד. 

ואת לבד, כרגיל, כי ככה זה היה תמיד. ככה את רגילה. זאת הדרך שלך. וגם אם את רוצה עזרה, את לא יודעת איך לקבל אותה. כי את כבר לא מאמינה לאף אחד.

כי הרי את לא סתם חזקה כזאת, שמתמודדת לבד. עברת, חווית, למדת לקח. עזרה זה כבר לא אופציה. 

פתאום את לא יודעת אפילו איך לנשום. זה הכל, זה ביחד, זה כבר גדול עלייך.  

את כבר לא שולטת בכלום. את רק רוצה להיעלם. את כבר לא רוצה להיות חזקה, לשרוד ולהתמודד. זהו, נגמר. לכל דבר יש גבול. גם לאנשים חזקים.

אל תהיו נשים חזקות. הנפילה קשה מדיי. 

איך פחות כואב למות? לקפוץ מהחלון או לתלות את עצמך? בעצם, לבלוע כדורים עדיף. כן, בהחלט. 

"ככה הם מכירים אותך. ככה הצגת את עצמך. אז לכי תתאפרי בשביל הפגישה הראשונה איתם."

"אני לא כוס. ואני לא הולכת להתאפר."

אני לא הצגתי את עצמי. אתה עשית את זה. אתה. אתה, שלא יודע להפריד בין שיחות פנטזיה לבין מציאות. אתה, שלא מבין איך עושים את זה בצורה מכובדת ולא משפילה ומזלזלת. אתה לא דובר אמת. אתה לא יודע מה זה אמת. 

אתה כוס. לא אני.