לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן חלל

מסע בין כוכבים...
לפני 4 שנים. 9 באפריל 2020 בשעה 12:40

 

המציאות אכזרית מידי...

אני יודעת שבתקופה אחרת, בזמן אחר, דברים בינינו היו נראים אחרת...

הוא שולח הודעות שגורמות לי להזכר שהלב שלי מחובר לכוס...

כשהוא מתעורר בבוקר עם מחשבות עלי הלב שלי מתפוצץ, כשהזין שלו עומד כי הוא התעורר עם מחשבות עלי, נדמה שהלב עבר לכוס, וכולי נוטפת אותו...

הראש עובד שעות נוספות, פנטזיות על מפגשים חטופים, עליו חודר לכל חור, ואותי מתחננת לעוד...

אחרי הקורונה נראה רחוק מתמיד...

 

היום נגמר לי מהר מהרגיל, המחשבות, החוסר בשינה, ופתאום כבר נגמר עוד יום...

מקלחת רותחת, נס מפנק, ובאנג מרגיע...

 

חג שמח

 

💜

 

לפני 4 שנים. 8 באפריל 2020 בשעה 14:29

 

עוד מעט ערב חג...

עוד מעט משפחות מפוזרות יחגגו את החג דרך מצלמות...

גם אני מפוזרת... 

והמחשבות עליו, והמרחק...

ומה היה אם לא היה סגר...

עוד מעט החוסר והגעגוע יכו בכולנו...

זה החג הראשון בו לא עליתי לקבר...

עוד מעט ארוחת חג ראשונה בלי הילדים...

 

בימים של סגר פיזי על כל הארץ, אנחנו צריכים למצוא את החופש בתוך עצמינו...

החוסר בימים אלה רק הופך למוחשי יותר...

אולי יום אחד...

אחרי הקורונה...

לפני 4 שנים. 8 באפריל 2020 בשעה 5:26

 

הבוקר בלי מילים רק מוסיקה...

 

 

 

לפני 4 שנים. 6 באפריל 2020 בשעה 19:17

 

דפיקות בדלת,

אני פותחת את הדלת קצת מופתעת, כי מי שמכיר אותי יודע פשוט להכנס, וזו יכולה להיות רק טעות...

אני לא מספיקה להבין מה קורה, ומי נמצא בדלת, ואני מוצאת את עצמי צמודה לקיר, היד הגדולה שלו על צווארי, והוא מנשק אותי בעוצמה, מחדיר את לשונו לפי, תובע בעלות עליו, נושך את שפתיי, כאילו מנסה לבלוע את כולי, להשלים פערים על הזמן שלא היינו יחד...

ידו השניה מסיתה את התחתונים שלי ובלי הכנה דוחף לתוכי שתי אצבעות, עיניי נפתחות בבהלה ונשימתי נעתקת, ובין רגליי אש בוערת, וכולי נוזלת על אצבעותיו...

הוא מוציא את האצבעות מכניס אותן לפי נותן לי ללקק את מיצי, לטעום אותי, אני מסתכלת לתוך עיניו, מרגישה איך הוא נכנס לתוכי במבט, הוא תופס את שערי בחוזקה, מוריד אותי על ברכיי, הפה נפתח באופן אוטומטי למראה הזין שלו מולי, הלשון מחליקה לכל אורכו, והוא לא מחכה עוד רגע, הוא אוחז בשיערי ומתחיל לזיין לי את הפה, לא מתחשב בקולות ההקאה, והחנק, הדמעות שיורדות, מידי פעם מוציא את הזין נותן לי שניה לקחת אוויר וחוזר לזיין לי את הפה, שניה לפני שאתה גומר אתה מסובב אותי מכופף וחודר לתוכי בבת אחת, תוך דקה אני מרגישה את הזין שלך פועם בתוכי יורה את הנוזל החם שלך ואני מגיעה לאורגזמה עוצמתית רק מלהרגיש ולשמוע אותך מסמן אותי שוב מבפנים...

אתה נשכב על הרצפה לידי, אוסף אותי לחיבוק, ולוחש לי...

- היי בייב, הגעתי, עכשיו אפשר להתחיל...

 

לפני 4 שנים. 6 באפריל 2020 בשעה 8:08

 

הבוקר יצאתי מהבית בפעם הראשונה אחרי חודש בבית...

התלבשתי! אחרי חודש שמתי תחתונים וחזיה, ג'ינס שבאופן מפתיע עולה עלי ואפילו קצת גדול! וחולצה ארוכה דקה... הסתכלתי על עצמי במראה ומאוד התרגשתי לראות אותי ככה...

התגעגעתי לצאת מהבית לסיבוב סתם...

הרחובות כמעט ריקים ומעט רכבים בכבישים...

הקניון היה סגור, קצת מוזר לראות את זה כי מקום העבודה שלי הוא בקניון...

בדרכי לכספומט, נתקלתי באישה מבוגרת אשר עמדה בכניסה לקניון דופקת על הדלת, מחכה שמישהו יפתח לה, נגשתי אליה והסברתי לה בעדינות שהקניון סגור והכניסה רק לסופר פארם מהכניסה השניה, התשובה שלה השאירה אותי חסרת מילים...

- אני עייפה... היא ענתה לי והסתכלה עלי בעיניים עצובות...

והמצב, כן המצב הזה שאפילו ברחוב כבר אי אפשר לעזור, כמה שרציתי להחזיק בזרועה ולהוביל אותה לכניסה הרחוקה, אבל שמרתי מרחק, ושוב הסברתי שהכניסה הזו סגורה...

נסעתי משם קצת יותר עצובה משיצאתי...

הכל מסביב ירוק ופורח, מזג אוויר מדהים לצאת לטיול בטבע...

 

רק בריאות 

 

💜

 

לפני 4 שנים. 4 באפריל 2020 בשעה 21:49

 

בחודשים האחרונים הסלון והספה היו הבית שלי...

הלילה החלטתי שאני הולכת לישון במיטה שלי...

פיניתי את כל הבגדים מהמיטה...

(חלק לארון וחלק אולי מחר אקפל...)

שמתי מצעים נקיים ומריחים טוב...

קצת סידרתי וניקיתי מסביב...

אומרים "משנה מקום משנה מזל"

אולי אם אחזור לישון במיטה שלי אצליח לישון יותר משעתיים רצוף...

 

המיטה גדולה, המצעים נעימים...

הלבד שוב מתחדד מתחת לשמיכת הפוך הגדולה, ועל המיטה הזוגית הענקית...

אם לא היה סגר, היית בא?

 

יקח זמן עד שאצליח להרדם...

מתגעגעת לחיבוק מוחץ שנותן תחושה טובה...

להרדם עטופה בכולך...

מתגעגעת...

 

לילה טוב

 

💜

 

לפני 4 שנים. 3 באפריל 2020 בשעה 18:38

 

השבוע עבר כאילו לא עבר יום...

אני מסתכלת לאחור והשבוע נראה ריק כמו חור שחור בזיכרון, כך נראה בערך כל החודש האחרון...

מצב הרוח משתנה מדקה לדקה...

היום בניגוד לשאר הימים הרגשתי שכבר לא נשארה בי אנרגיה יותר...

חוץ מהפעמים שעשיתי שליחויות לאמא לא קמתי מהספה, ישנתי רוב הזמן, ובשאר הזמן ניסיתי להבין מאיפה התשישות הזאת נפלה עלי, לא זכור לי מתי הפעם האחרונה שישנתי כל כך הרבה...

אני גם יותר עצובה היום,

געגועים לגורים שלא יכולים להגיע כדי לא להדביק את ההורים...

חוסר במגע מנחם...

כל דבר שאני חושבת עליו רק גורם לי לעצב עמוק יותר...

יום שישי בערב... עוד שבוע נגמר...

נס קפה, ג'וינט, נטפליקס...

כלום לא משתנה...

שבת שלום

💜

לפני 4 שנים. 1 באפריל 2020 בשעה 19:06

 

מתי תבוא?

מתי תחבק חזק?

מתי תקח ותדרוש?

מתי תזיין כל חור?

מתי יגיע היום שאפסיק לחכות?

נראה שאחכה לנצח...

אתה בטח לא קיים...

כל יום שעובר הלבד עצוב יותר...

לפני 4 שנים. 1 באפריל 2020 בשעה 11:10

 

יש בי געגוע...

משהו מגרד בתוכי...

משהו לא ברור...

משהו מוכר...

אני מתגעגעת ואני לא יודעת למה...

יש בי געגוע...

למשהו מוכר, לא ידוע...

לפני 4 שנים. 1 באפריל 2020 בשעה 10:08

 

זהו הכל נגמר...

מתי תגיע כבר הקורונה?