יומן חלל

עוד מעט עולה על האוטובוס שיקח אותי חזרה הביתה.

שבוע של רגשות מעורבים, שמחה מהולה בעצב.

ימים אחרונים שמרגישים כמו נצח.

אני חוזרת הביתה, אני כל כך צריכה את הבית שלי, אבל אני חוזרת לזכרונות...

אני יודעת שאני לא מתאבלת כמו שאני צריכה...

אני יודעת שאני צריכה לבכות על הקשר שנגמר, על האהבה שעדיין שם, בוערת בתוכי שורפת אותי מבפנים, על לילות בלי שינה רצופה, וסיוטים בשעות שכן מצליחה לישון.

אני מדמיינת שכל זה רק חלום רע, והנה אני אתעורר, והכל נרגע בתוכי, כי זה רק חלום וכלום לא היה באמת...

אני לא באמת מוכנה עדיין להתמודד עם הכאב הזה... עדיין לא...

החיים שלי כבדים עלי כרגע, כל צעד שאני עושה מוביל לעוד נפילה, זה רק הולך ומחמיר...

חוזרת הביתה, לא מסוגלת להתמודד עם המציאות כרגע...

קפה וסיגריה אחרונים לפני היציאה, התיקים כבר מוכנים...

אני חוזרת הביתה...

💜