כשהייתי בשנות העשרים המוקדמות שלי היה לי חבר קרוב לשלוש שנים.
היינו מזדיינים כל הזמן בהמון תנוחות, באותה תקופה גם הייתי מוכנה להתנסות בהכל איתו, אהבתי אותו בטירוף, ואפילו חשבנו על להתחתן, היינו מאורסים שנה.
אחד הדברים שהיו מטריפים אותי באותה תקופה, היה שהוא היה מוריד אותי על הברכיים, אני הייתי מוצצת לו ותוך כדי מאוננת לו על הרגל בזמן שהוא היה דוחף לי בוהן לכוס כל פעם שהייתי מורידה את הגוף למטה.
היום במבט לאחור נראה כאילו הכל היה בסלואומושן, כאילו הזמן נעצר והתנועות שלנו היו מאטות בהתאם.
בסוף כל יום עבודה ברגע שהיינו נכנסים הביתה הבגדים היו נושרים מאיתנו והיינו נשארים עירומים כל הזמן.
תחושת החופש שהייתה לי איתו לא חזרה אף פעם עם אף אחד אחר אחריו.
זכורה לי עוד תמונה, אני עושה כלים בעירום, הוא מגיע מאחורי, חודר אלי בלי הכנה, והכוס שלי תמיד היה מוכן לקבל אותו, הוא מזיין אותי לאט, נותן לי להמשיך עם הכלים, ואני משתדלת להמשיך, מנסה להתרכז בלא לשבור כוסות, ואז נכנעת להרגשה, מורידה את הראש לתוך הכיור וזה היה כמו סימן בשבילו לקרוע לי את הכוס כל כך חזק שלפעמים ברגע שהיינו גומרים הוא היה צריך להחזיק אותי אחרת הייתי נופלת מחוסר יכולת להחזיק את עצמי על הרגליים.
אפשר להגיד גם שבגללו הפסקתי לרדת לגברים.
אני זוכרת אחר צהרים, הוא שוכב על המיטה על הגב, אני בין הרגליים שלו, מוצצת לו את הזין הכי טוב ועמוק שאני יכולה, לפתע אני מרגישה את הזין שלו הופך לרך ורפוי בתוך הפה שלי, אני מפסיקה, מרימה אליו מבט, ואני קולטת אותו ישן! אמרתי לעצמי, זה בטח חד פעמי, הוא מאוד עייף מהיום עבודה, בפעם הבאה הוא לא ירדם.
יום למחרת, אחרי שחזרנו מהעבודה, שוב עירומים (כרגיל בזמנו) אחרי מקלחת, הוא שוב נשכב על המיטה מבקש ממני לרדת לו כמו שהוא אוהב, הפעם הוא נרדם יותר מהר מהיום הקודם, קמתי בעצבים, כולי נעלבת, ונשבעתי שאני בחיים לא ארד יותר לאף אחד במיוחד לא לו, הוא הבין שנפגעתי, מאז לא ביקש ממני לרדת לו, למרות שלפעמים ממש התחשק לי, פשוט עמדתי במילה שלי, לאף אחד אף פעם!
במשך שנים גם אחרי שהתחתנתי לא הכנסתי זין לפה שלי, כעסתי בתוכי על כל הזיינים בעולם והרגשתי שלא מגיע להם את הפה שלי.
לזכותו יאמר שהוא היה הסקס הכי טוב בחיים שלי, הוא הציב רף מאוד גבוה שמעט מאוד גברים הצליחו להגיע אליו, אף אחד לא התעלה עליו.
מסתבר שאני עומדת במילה שלי, מעניין מי יצליח לשבור את ההחלטה שלי לא להזדיין יותר עם אף אחד לעולם...
לא יודעת למה נזכרתי בו דווקא היום, האמת שאני מרגישה קצת נוסטלגית, קצת מתגעגעת לשנות העשרים המופרעות שלי.
שבת שלום
💜
