בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ערות

אל עמקי נפשי
לפני 5 שנים. 31 ביולי 2019 בשעה 18:28

אם חשבת שכל רצוני מסתכם בלהכאיב לך, את טועה.

אני רוצה שתראי לי עד כמה את פגיעה.

ואיך את מתמודדת עם היותך חשופה.

כי זה הכוח הגדול ביותר, שמעצים אותי כל כך.

להביט בך עירומה, נטולת מסכות, מתמודדת עם פחדייך העמוקים ביותר. בגאון.

מוכנה לספוג. 

קוראת תיגר, אפילו על האינסטינקט.

משלימה עם הלא נודע.

מיישרת מבט לכאב, ורואה מעבר לו, את העונג הצרוף, המיוחל.

כי הרי כבר הפנמת, שרק מי שבאמת מסוגלת להישיר מבט לחיים, זוכה לטעום מהם.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י