ורבאלית

הסתכלתי מסביב. חדר חשוך, נרות לא דלוקים מפוזרים בכל מקום.
כלוב מסיבי עמד צמוד לקיר ומולו צלב מעוצב. מול הצלב היה עמוד שנראה לי תקוע ללא סיבה. שויין.
ארון צר צמוד לקיר הכיל בתוכו את כל הציוד שיכולתי ולא יכולתי לחשוב עליו.
"סחטיש על ההשקעה, זבל."
"עכשיו את רואה למה התכוונתי שאמרתי לך שהשתנתי?"
"בא נראה עד כמה" דחפתי אותו למטה וסגרתי קולר על צווארו.
המבטים שלי בכלוב לא מצאו חן בעיניו.
"את הכלוב הבאתי לא מזמן, לא נראה לי שאשתמש בו יותר מידי."
"כנס וסתום!"
"אבל גבירתי, עוד לא ריפדתי את התחתית. זה עדין רק הברזל עצמו."
"זה מאוד נוגע לליבי, כנס! אחד הדברים הראשונים שלימדתי אותך היה לעשות מה שאומרים לך בלי לבלבל את השכל."
"סליחה גבירתי, את צודקת."
הוא זחל פנימה ואז, ככה בלי להתכוון היא נתקעה לי מול הפרצוף, הפוזה הזאת של גבר על 4 עם הזין והביצים מתדלדלים לו בחופשיות והחור של התחת עושה לי עיניים. גרררררררררר
אבל מה שמכניסים, לא מוציאים כל כך מהר.
סגרתי את דלת הכלוב.
נעמדתי מול ארון הציוד. מרוב שהיה שם כל כך הרבה, החלטתי להציק לו בדרך "טבעית" יותר.
לקחתי קיין במבוק והתקרבתי. התחלתי לתקוע בו את הקיין בחלקים שונים של הגוף דרך הסורגים כשאני יושבת מעל. הוא קיפץ כתגובה וזה שעשע אותי. כשקלטתי שהגוף שלו מידי פעם נצמד לסורגים, הוספתי צביטות קטנות ומעצבנות. אחרי זמן לא מועט הוא פשוט נשכב מקופל בכלוב ולא הגיב יותר.
התיישבתי מעל ושרבבתי את כף רגלי בין שני סורגים פנימה. כשראיתי שהוא לא זז, שחררתי יריקה.
"זוז!"
הוא קלט את כף רגלי והחל מלקק. הוא ליקק וליקק ונאבק בסורגים בכדי להגיע לכל חלק אפשרי עם הלשון. כמובן שאני, לא הקלתי עליו. נהפוך הוא.
פתאום הוא הביט בי. ישר לתוך העיניים. זה מצא חן בעיניי. בדר"כ אינני מרשה מבטים ישירים אבל הפעם ויתרתי. לא הפריע לי. נהפוך הוא.
ישבתי מולו, תקעתי בו מבט חודר בעיניים. הוא השפיל מבט.
"תביט לי בתוך העיניים, אל תסב מבט!"
הוא באמת ניסה. אבל השפיל את עיניו ולא יכל.
פתחתי את הסורג. "לך תביא קוביות קרח וסכין מטבח."
הוא זחל החוצה ומלמל משהו לא ברור. עוד לפני שסיים תיקן ואמר בקול " כן, גבירתי."
הוא חזר עם מגש שעליו קערית מלאה בקרח, סכין ובקבוק היין והכוסות שלנו שהשארנו בסלון."
"ביקשתי ממך להביא את היין ואת הכוסות?"
"לא, גבירתי. אני מתנצל, חשבתי שאולי תרצי לשתות. לימדת אותי לא להיות סמרטוט, לחשוב ולהשתדל להיות יותר טוב."
נו יופי, הנה אני מכניסה גול עצמי.
"אז מגיע לך פרס" אמרתי תוך כדי שאני דוחפת אותו לכיוון הצלב ומגלה שאזיקי העור כבר מחוברים, רק לדחוף את הזבל פנימה והכל מוכן בשבילי.
לקחתי את הקרח והדלקתי שני נרות.
שילוב קור וחום גורם לתגובות שאני אוהבת. צמרמורת, רפלקסים וסתם קפיצות משעשעות.
כיסיתי את עיניו והתחלתי לשחק בפטמותיו בקוביות הקרח.
אלה הזדקרו בטירוף. בדיוק הרגע המתאים למצבטים החדשים שלי.
שני קטנטנים בצורת אטבי כביסה אבל מתכתיים וכבדים. שרשרת יפה מחברת בניהם.
הוא שיחרר צווחה איומה. כששני המצבטים היו מחוברים, לקחתי את השרשרת, דחפתי לפיו ועליה הלבשתי גאג. הרוק שבדר"כ מטפטף לציידי הפה, ייזל על השרשרת ויגיע למצבטים. ממש לונה פארק.
המשכתי לשחק בפטמות עם המצבטים בעזרת הקרח ושילבתי שעווה.
הצווחות החנוקות שלו הרטיבו אותי בטירוף.
קשרתי לו את הביצים, ליפפתי את הזין שכבר הראה זרימת דם מואצת וכשסיימתי בקשירה בכיפה הוא כבר עמד זקור. שוב לקחתי את הקרח ותוך כדי שאני מושכת לו את הזין, שיחקתי לו בביצים ובזין עצמו עם הקוביות. הזין ניסה להתכווץ. הקשירה והמשיכה, לא אפשרו לו.
צבטתי אותו בפנים הירך. זה מקום שאני אוהבת לצבוט בו. הוא קפץ.
"תראה את כמויות הרוק האדירות שנוזלות ממך. איכס."
קשרתי את חוט הCBT לעמוד. שמחתי לגלות שבכל זאת יש לו שימוש.
פניתי לעבר הארון והוצאתי ממנו שוט זנבות שנראה הכי חדש וכואב.
"תתחיל לספור. כמו שלימדתי אותך רק הפעם עם גאג."
היו שם אולי 70-80 הצלפות. העור שלו הגיב מיד. כולו היה אדום, מעט נפיחות פה ושם והעיקר, סקסי בטירוף. לראות אותו כולו אדום ומסומן, הזין שלו קשור לעמוד, הרוק שנוזל לעבר פטמותיו כבר יורד ללא מעצורים, והוא מחובר חסר אונים לצלב, גרם לי לזרמים נעימים בכל הגוף.
שחררתי את הזין מהעמוד, ואת המצבטים מפטמותיו. הצעקה החנוקה שפלט ששחררתי את המצבטים הסבירה עד כמה זה כאב. לא חשבתי שווליום כזה עוד יכול לצאת ממנו היום ולבטח לא שפיו חסום. שחררתי את הגאג ועיסיתי לו את הפטמות בציפורניי למרות תחנוניו שלא.
לימדתי אותו משמעותה של מילת הביטחון. אם לא יוכל לעמוד בזה, יאמר אותה.
שחררתי אותו בהדרגה.
הוא צנח לרגליי והחל לנשקן תוך כדי מלמולי "תודה גבירתי, תודה. אני יכול לשאול לשם מה היתה הסכין?"
"שאלת אז מה את המבקש רשות לשאול? זה היה להפחיד אותך."
נשארנו ככה עוד כחצי שעה שהוא לרגליי ואני מלטפת את ראשו.
הוא כמעט נרדם. צנח.
ניערתי אותו. הוא קפץ בבהלה. לרגע שכח איפה ומה.
"תתקלח שתחזור. אני צריכה עוד עשרים דקות להיות במקום אחר. אגב, אזור נחמד. כמה עולה פה ארנונה?"